מה יעשו המוכשרים 
בלי קשרים?

8200 יודעת לאתר כישרונות מובילים - "בעיקר בלונדינים עם עיניים כחולות"

אילת בן ערב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

אם להודות על האמת, בכלל לא רציתי להתגייס ל–8200. החלום שלי היה להיות טייסת, אבל כשזה לא יצא לפועל, הובילו אותי נתוני הקב"א, ציוני הבגרות ומבחני הפסיכומטרי ל–8200 - בלי תכנון מראש וגם בלי "ויטמין P". אף שזה לא היה החלום שלי, היה לי שירות מצוין ומשמעותי שגם תרם לי רבות לאחר מכן - המשך ישיר לסטארט־אפ, בדיוק לפי המתכון הידוע שבו שורת הרזומה הזאת עוזרת מאוד בחיים.

המתכון הזה עובד, ללא ספק: 8200 יודעת לאתר כישרונות מובילים - "בעיקר בלונדינים עם עיניים כחולות", אמר לי פעם מישהו - ולטפח אותם היטב. והם בתמורה יודעים לעשות שימוש במקפצה הזאת. אבל מה עם כל מי שלא נכנס לקטגוריה הזאת - כל מי שהוא אתיופי, חרדי, ערבי או תושב פריפריה? האם יש להם סיכוי שווה להיכנס ל–8200?

אני לא חושבת שהיחידה מפלה בצורה מכוונת אוכלוסיות מסוימות, אבל כשהחינוך שילדים בישראל מקבלים אינו שוויוני, ברור שסיכוייהם להתקבל ליחידות יוקרתיות צונח. כששירתי ב–8200 גם גיליתי שמקובל מאוד בקרב אנשי היחידה להמליץ על מועמדים לשירות ביחידה. זה שלב מובנה בתהליך האיתור. כך חיילי היחידה ממליצים על קרובי משפחתם, חבריהם ומכריהם. איזה סיכוי יש לנער אתיופי מהדרום לקבל המלצה מתוך היחידה?

חמ"ל סייבר צה"ליצילום: דובר צה"ל

ועדיין, אין לי ספק שאף אחד ב–8200 לא פועל באופן מודע ומכוון לאפליה, שלא לומר חלילה גזענות. אבל זה הפתרון הקל והנוח והמערכת כולה תומכת בזה החל מהגיל הרך, כלה בצה"ל ואף לאחר מכן. האם יליד הארץ ועולה חדש יכולים לאיית באותו אופן את המשפט "פכפוך המים ואוושת העלים"? כשמבחני הקב"א מבוססים על תחומי ידע מגזריים ומוטי תרבות, האם זה אומר משהו על האינטליגנציה או היכולות הקוגניטיביות של המועמד?

בשנתיים האחרונות אני מנהלת את החממה הטכנולוגית נסטק בחיפה, המאתרת יזמים ויזמיות מוכשרים מאותן קבוצות אוכלוסייה מוחלשות שלא צמחו ב–8200 ושנוכחותם בחברות סטארט־אפ שואפת לאפס. אנחנו משקיעים בהם ומלווים אותם בשלבים ההתחלתיים של הקמת הסטארט־אפ ועד צמיחתו והבאתו להצלחה עסקית. אנו לא מאמינים בשוויון, אלא בשוויון הזדמנויות - וזו בדיוק הנקודה.

אמנם אני לא מאבחנת מקצועית, אבל אחרי שנתיים בנסטק, אם מישהו יגיד לי שרק לבוגרי בית הספר אליאנס בצפון תל אביב או גימנסיה הרצליה יש את זה - אני יודעת בוודאות לומר לו שהוא טועה. נתקלתי בכישרונות אדירים שאינם עונים על ההגדרה "אשכנזי, חילוני, מהמרכז" - אני מנחשת שרוב בוגרי 8200 כן עונים על ההגדרה הזו - ואני יכולה לומר בביטחון רב שאנו מפספסים. יותר מזה, יש להם דברים שאחרים שכחו, כמו רעב להצלחה וחוסר פחד להפסיד. שלא לדבר על המגזר החרדי שמביאים חריפות שכל ששום לימודי ליבה לא יפצו עליה.

אבל דבר אחד כן חסר להם, והוא חסר להם לא באשמתם, אלא באשמת החברה. הם לא מקושרים. אם המרחק ביני למנכ"ל חברת היי־טק כלשהי הוא שני טלפונים, הרי שלחבר'ה האלה אין סיכוי. אין להם דוד מנהל כספים פה וגיס בפיתוח עסקי שם, ולכן יכולתם להשתלב בתפקידים משמעותיים בהיי־טק ובכלל היא פחותה מאוד. בחברה שלנו הקשרים קריטיים ליכולת להתקדם. ומכיוון שבוגרי היחידות ממלאים רבים מתפקידי המפתח בתעשייה, הקשר הוא ברור.

הבעיה לא מתחילה בצה"ל, אך לצה"ל ככור היתוך יש את ההזדמנות להשפיע ולהוביל שינוי. מחקרים רבים מראים שמוביליות וגיוון תעסוקתי תורמים באופן ניכר לחדשנות בארגונים ולשגשוגם. יתרה מזאת, לא תיתכן חברה בת קיימא לאורך שנים אם לא נשכיל לשלב את האוכלוסיות האלה בכלכלה.

איך עושים זאת? אחת הדרכים היא להתאים את המבחן לנבחן, כדי להוציא לאור את היכולות האמיתיות שלו. יש דוגמאות כאלה המיושמות בפועל, אפילו במערכת. תפקידה של מערכת החינוך הוא להביא לידי ביטוי את היכולות של כלל האוכלוסייה מעבר להבדלי התרבות, ותפקידו של צה"ל להיות מודע להבדלים האלה ולהתאים את תנאי הקבלה ותהליכי הסינון למגזרים השונים. זאת, מתוך הבנה שלצה"ל תפקיד מכריע בצומת שבין מערכת החינוך למערכת הכלכלית. כולנו אז נצא מורווחים מכך.

הכותבת היא מנהלת החממה הטכנולוגית נסטק בחיפה, המאתרת יזמים ויזמיות מקבוצות אוכלוסייה מוחלשות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker