ישראל צריכה לצאת מהמרוץ לתחתית - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל צריכה לצאת מהמרוץ לתחתית

החוק לעידוד השקעות הון הפך מחוק שמטרתו עידוד השקעות על ידי חברות תעשייה, לחוק שעיקרו הענקת הטבות במס לחברות מייצאות ■ הכשל במדיניות זו הוא כפול: ראשית, הוא מייצר אי־שוויון בהקצאה של הטבות במס ■ שנית, הוא אינו מעודד את חברות התעשייה להשקיע בישראל

תגובות

בשבועות הקרובים עומדת ועדת אנדורן לפרסם את מסקנותיה בעניין החוק לעידוד השקעות הון. החוק, שנחקק ב–1959, אמור היה להיות אחד הכלים המרכזיים לעידוד השקעות בתעשייה הישראלית, בעיקר בפריפריה. ברבות הימים, למרות הכוונות הטובות של מחוקקיו, ולמרות, ואולי בשל, רפורמות שונות שהוכנסו בו, החוק כשל מלמלא את מטרתו.

במקום זאת, הוא ביקש להפוך את ישראל ל"סביבת מס תחרותית" שמשרתת בעיקר את חברות הענק, על חשבון שאר המגזר העסקי בישראל ועל חשבון אפשרותה של המדינה להשקיע בתשתיות ציבוריות ובשירותים חברתיים.

ב–2005, במסגרת תיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות, נוצר "המסלול הירוק". בתיקון זה הועברה הסמכות להענקת הטבות במס ממרכז ההשקעות לרשות המסים במשרד האוצר, ונקבע כי חברות מתחום התעשייה זכאיות לקבל הטבות במס, ללא צורך באישור מקדמי ומבלי שהגישו תכנית השקעה מראש.

כך, בניגוד למצב הקודם, שבו ניתנו ההטבות רק לאחר קבלת אישור ממרכז ההשקעות ובהתאם לשיקול דעת שהפעיל, ב"מסלול הירוק" מגישות חברות התעשייה המייצאות, העומדות בקריטריונים שבחוק, את דו"חות המס שלהן כשהן כבר מחשבות לתוכם את ההטבות במס חברות, ולמעשה מקבלות אותן ללא כל הליך של בחינה מוקדמת וללא תקרה כלשהי. מצב זה הגדיל משמעותית את מספר החברות הזכאיות להטבות מס, והביא לזינוק בהיקף ההטבות שקיבלו תאגידי הענק שכתוצאה מכך רשמו רווחים גבוהים במיוחד.

דוברות אינטל

מצב דברים בעייתי זה לא השתנה גם לאחר רפורמה נוספת בחוק ב–2011, שאף הוסיפה כשל נוסף - הענקת ההטבות ללא תלות בביצוע השקעה, אלא אך ורק על פי קריטריון של יצוא רבע מהתוצרת. הוספת קריטריון היצוא כתנאי לקבלת התמריצים הסיטה את עיקר התמריצים למגזר הטכנולוגיה העילית, תוך פגיעה בתמריצים הניתנים למפעלי התעשייה המסורתית שמקבלים מרבית המפעלים באזורי עדיפות לאומית. בכך נפגעו גם שיעורי התעסוקה בפריפריה.

כך נהפך החוק מחוק שמטרתו עידוד השקעות על ידי חברות תעשייה, לחוק שעיקרו הענקת הטבות במס לחברות מייצאות. הכשל במדיניות זו הוא כפול: ראשית, הוא מייצר אי־שוויון בהקצאה של הטבות במס - משאב ציבורי מובהק - ומנתב אותן למספר מצומצם של תאגידים גדולים. שנית, הוא אינו מעודד את חברות התעשייה להשקיע בישראל ומאפשר להם לנצל את הרווחים המוגדלים שלהם בעקבות ההטבות במס לצורך משיכת השקעות בחו"ל. פרשת "הרווחים הכלואים" היתה עדות כואבת לכך.

ההתבססות הכמעט בלעדית על הטבות במס חברות במטרה להתחרות על משיכת השקעות זרות מאלצת את ישראל להשתתף במרוץ לתחתית. מדיניות זו בולטת במיוחד ביחס למסלול האסטרטגי בחוק, הקובע שיעורי מס חסרי תקדים - 5%–8%. בעידן של שמיכה תקציבית קצרה, מדיניות זו באה על חשבון השקעה בתשתיות ציבוריות ובשירותים חברתיים, וכך פוגעת באמצעי חשוב ומרכזי לעידוד השקעות זרות - פיתוח ההון החברתי של ישראל בתשתיות, בחינוך, במחקר ובפיתוח.

כדי שהחוק ישוב למלא את ייעודו המקורי, המכון לאחריות תאגידית ומרכז אדוה מציעים לבססו על ארבעה עקרונות: תכנון ושליטה - יש לבטל את ה"מסלול הירוק" ולהעמיד גוף ממשלתי כדוגמת מרכז ההשקעות, שבסמכותו להחליט על זהותם של המפעלים הזכאים להטבות, תוך דגש על מתן הטבות למפעלים המבצעים השקעות חדשות שביכולתן להביא לפיתוח, לחדשנות טכנולוגית, וליצירת מקומות עבודה בשכר גבוה, בעיקר בפריפריה; הגבלה - יש לנסח את מדיניות עידוד ההשקעות כך שכל תמריץ הניתן במסגרתה, בין אם בצורה של מענקים ישירים ובין כהטבות במס, יהיה מוגבל בהיקפו מבחינת המפעל הזכאי; בקרה - יש ליצור מנגנוני בקרה שיבטיחו עמידה של הזכאים לתמריצים ביעדים שהוגדרו להם, ולהוציא הנחייה ברורה כי המדינה תשלול הטבות שניתנו במקרה של אי עמידה ביעדים; ושקיפות - יש להעמיד את היקפי התמריצים במסגרת החוק תחת עיניהם הפקוחות של הציבור, התקשורת וגופי הביקורת של המדינה.

דישון הוא מנהל ההדרכה במרכז אדוה; ד"ר סיטבון הוא מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים; עו"ד הררי היא מנהלת TJN Israel וראש תחום צדק במיסוי במכון לאחריות תאגידית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם