מי בכלל צריך שידור ציבורי - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי בכלל צריך שידור ציבורי

מדוע שבמדינה דמוקרטית וליברלית ייאלצו תושבי ישראל לשלם על מוצר שהם לא מעוניינים בו ולא מוכנים לשלם עליו?

30תגובות

מסקנות ועדת לנדס לבחינת המתווה החדש לשידור הציבורי, אשר המליצו לבצע רפורמה מקיפה ברשות השידור בדמות ביטול אגרת הטלוויזיה, סגירת אגף הגבייה, צמצום תקציב הרשות בכשליש והקמת גוף מנהלתי חדש שיחליף את רשות השידור, התקבלו בחגיגיות מסוימת בקרב חלק מכלי התקשורת והחברה הישראלית.

היו אף שראו דמיון בין הרפורמה החדשה שעוד לא יצאה לדרך, לבין הרפורמה שביצע שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, בשוק הסלולר. ואולם למרות הרצון הטוב והכיוון החיובי של מתווה לנדס לשינוי ברשות השידור - ובכלל זה ההחלטה לבטל את אגרת השידור - נדמה כי הוועדה ביצעה חצי עבודה, בלשון המעטה.

מחד גיסא, הוועדה ממליצה לבטל את תשלום האגרה, מאידך גיסא, היא ממליצה להמשיך ולממן את רשות השידור במתכונתה החדשה, מכספי משלם המסים. כך יוצא שהשינוי שעליו ממליצה הוועדה הוא שינוי למראית עין בלבד, שנועד להשתיק לטווח הקצר את קולות המתנגדים לקיומה של רשות שידור.

ועדת לנדס התחמקה אם כן מהנושא ומהכשל העיקרי של רשות השידור - הכפייה המדינית על אזרחי ישראל. מדוע שבמדינה דמוקרטית וליברלית ייאלצו תושבי ישראל לשלם על מוצר שהם לא מעוניינים בו ולא מוכנים לשלם עליו?

דניאל בר און

במדינה המתיימרת להיות בעלת תקשורת חופשית ובה שוויון הזדמנויות לכל, עיקרון ערך הבחירה חייב להיות מקודש ולא מדוכא. שינויים סמנטיים כאלה ואחרים, אשר מטרתם להתעלם מהבעיה האמיתית, לא יועילו כהוא זה לאווירה הציבורית הקשה - ובצדק - שיש כיום נגד השידור הציבורי.

זאת ועוד, לא די בכך שעד כה עיקר נטל המס שולם מכספי צופי הטלוויזיה, אלא שמעתה המימון האזרחי יגדל ואלה שאין ברשותם טלוויזיה כלל, ייאלצו לשלם יותר על מס רשות השידור. כיום, משפחה בעלת רכב ממונע אחד נדרשת לשלם סכום של 114 שקל ועל כל רכב נוסף, היא משלמת מס נוסף. לאחר הרפורמה, משפחה תיאלץ לשלם אגרת רשות שידור בסך 139 שקל לרכב. האגרה אולי תבוטל, אך הכסף לרשות השידור ימשיך לזרום בעזרת אגרה רכב גדולה יותר. כך, במקום שמשרד התקשורת יפעל לביטול האגרה, הוא מרחיב את נתח השוק שלה.

בכך לא תם העניין. אגרת הטלוויזיה מכניסה כיום לקופתה של רשות השידור כ–450 מיליון שקל בשנה. בוועדת לנדס העריכו כי ההכנסות מאגרה המשולבת ברישיון יגיעו לכ–350 מיליון שקל וסכום נוסף שהוערך על ידי הוועדה, יגיע ל–120 מיליון שקל מחסויות ומפרסום. אם מתחשבים בכך שתקציב הרשות החדשה אמור להיות בין 670 ל–720 מיליון שקל בשנה, אזי שנוצר פער תקציבי של 200 מיליון שקל, במקרה הטוב. ומי ישלם את הפער? ניחשתם נכון - תקציב המדינה. או במלה אחרת, האזרחים.

השינויים המבניים ומתכונת המינויים הניהוליים החדשה אמנם אמורים להצעיד את הרשות החדשה להתנהלות מקצועית ואיכותית הרבה יותר מהמתכונת הנוכחית של רשות השידור המסואבת והפרוטקציוניסטית, אך שינויים אלה חייבים להיעשות בלי שום קשר לכפייה על אזרחי המדינה באשר לצפייה ולהאזנה של הערוצים הממלכתיים.

מטרת הוועדה היתה, בין היתר, לאפשר לצופים בישראל אפשרות של דרך מילוט או מקלט מתופעת הריאליטי הפושה בערוצים המסחריים. אך מי קבע שעל המדינה לחנך את תושבי ישראל דרך המדינה? וכי משרד החינוך לא מספיק כדי להשליט את חינוכו על האזרחים שצריך לגייס גם את הטלוויזיה?

באם אזרחים רבים מעוניינים לצפות בתוכניות ריאליטי, זו זכותם המלאה. אין זה מעניינה של המדינה לקבוע לצופים מה לראות על גבי המרקע, כפי שאין זה מעניינה לקבוע לאזרחי ישראל מה לשים על הצלחת. מדובר בחדירה גסה לפרטיות וברמיסת ודריסת ערך הבחירה החופשית של הפרט.

ועדת לנדס, אפוא, צודקת בכך שיש לסגור את רשות השידור ולהקים גוף נפרד וחדש, מקצועי ולא מסואב, שהמינויים אליו חייבים להיות מנותקים מהפוליטיקה. אך את אלה יש לעשות דרך השוק החופשי, על ידי העברת הרשות החדשה לידיים פרטיות מיד לאחר הקמתה וייצובה, תוך התבססות על פרסום וחסויות ועל מניעים של היצע וביקוש.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני בתוכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב וחבר בפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם