העולם רעב, וישראל יכולה להזין אותו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העולם רעב, וישראל יכולה להזין אותו

ישראל יכולה וחייבת לעודד את החינוך ואת המחקר החקלאי, ובמקביל לבסס את הפן העסקי ולמצוא את הדרך להפוך את הפיתוח החקלאי למקור רווח שיחזיר את השקעותיה בתחום

2תגובות

העולם כבר ציין את הולדתו של התינוק ה–7 מיליארד, ומנתוני קרן האוכלוסין של האו"ם עולה כי אוכלוסיית העולם גדלה מדי שנה בלא פחות מ–78 מיליון בני אדם. ככל שמספר תושבי כדור הארץ ילך ויגדל, ייאלצו אומות העולם להתמודד עם הצורך להאכיל ולהשקות עוד ועוד אנשים, כאשר כבר כיום מתקשה הייצור החקלאי לספק את תצרוכת המזון העולמית על ידי המשאבים והכלים העומדים לרשותו.

המשמעות ברורה: רעב הולך וגובר בחלקים גדולים של העולם. במזרח הרחוק, באפריקה ובמדינות רבות נוספות, יש כיום דרישה עצומה לחקלאות מזון מתקדמת, שתפצה על המחסור במשאבים כמו קרקע פורייה, מים ואנרגיה, ותהווה מענה לגידול המתמשך בכמות האוכלוסייה שאותה יש להזין.

בשנים הראשונות לקיום המדינה היו הידע והתוצרת החקלאית הישראליים מובילים ומוערכים מאוד בעולם, ומדינות רבות ביקשו להיעזר בידע הישראלי המתקדם. הידע החקלאי הישראלי תרם להקמה ולפיתוח החקלאות במדינות מתפתחות רבות, וישראל זוהתה כפורצת דרך בתחום החקלאות ובהמשך בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות.

עם השנים, מסיבות מובנות, הדגש הטכנולוגי עבר לתחומי הביטחון והרפואה, בעוד שהתחום החקלאי, למרבה הצער, נזנח. ההשקעות בתחום המחקר, הפיתוח והחינוך החקלאי ירדו מאוד, ובשנים האחרונות הצטמצמה יכולת המסחור של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, על אף שבישראל פועלות יותר מ–200 קבוצות מחקר העוסקות בתחום.

אייל טואג

מדינת ישראל יכולה וחייבת לעודד את החינוך ואת המחקר החקלאי, ובמקביל לבסס את הפן העסקי ולמצוא את הדרך להפוך את הפיתוח החקלאי למקור רווח שיחזיר את השקעותיה בתחום.

בעוד כמה שנים, כאשר החברות העומדות כיום בתחילת תהליך הפיתוח יציגו מוצרים וטכנולוגיות מוכחות, הן יהוו יעד אטרקטיבי לשחקנים הבולטים בשוק העולמי, שכבר כיום מחפשים טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות.

מצב זה מזכיר מאוד את התופעה שהחלה ועדיין קיימת בתחום הרפואי, הן במכשור הרפואי והן בפארמה. חברות גדולות לוטשות עיניהן לידע ולתחכום הישראלי, וזו העת שהדבר הזה בדיוק יתרחש גם בחקלאות. למותר לציין שזהו חלון הזדמנות שזה עתה נפתח ולמעשה, זוהי רק ההתחלה.

כתוצאה ממגמה זו, קרנות הון סיכון בעולם שמזהות אף הן את חלון ההזדמנויות, מחפשות אפיקי השקעה בטכנולוגיות מתאימות. הפיתוח הישראלי מעורר עניין גדול בעולם והקרנות תרות אחרי יוזמות ישראליות ומוכנות להשקיע הרבה בטכנולוגיות אלה.

לישראל יש את הכלים, הידע והיכולת להוביל את הפיתוח החקלאי הטכנולוגי ולהפוך ל"עמק האגריטק" של העולם. משקיעים מחפשים כיום את אפיקי ההשקעה בתחום ואת היזמים וחברות ההזנק המפתחות טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות.

השאלה היא האם נשכיל לנצל את חלון ההזדמנויות הקיים ולחרוש את התלם הראשון להשבת מעמדה של ישראל כמובילה בענף החקלאות המתקדמת, לפתיחת ערוצים חדשים ולביסוס הכלכלה הישראלית בשווקים שתמיד יהיה להם ביקוש ובמשך השנים רק ילכו ויגדלו?

הכותבת היא מנכ"לית החממה הטכנולוגית טרנדליינס אגטק, המתמקדת בפיתוח טכנולוגיות אגריטק ישראליות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות