ישראל מגלה את הבנייה הירוקה

היום, בשונה מבעבר, ההיגיון הכלכלי-עסקי שבבניה ירוקה איננו בגדר אמירה בעלמא או השערה

מיכל ביטרמן

לראשונה, פורום ממשלתי דן באחרונה לעומק בנושא הבנייה הירוקה וערך את החיבור בין מציאת פתרונות לעולם הדיור לבין בנייה איכותית ובריאה יותר הגלומה בבנייה הירוקה. האם זה הכיוון? בהחלט. ברכות וכבוד לשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, שהוביל את המהלך הכה הכרחי. האם בכך הושלמה המלאכה? בוודאי שלא. חובת ההוכחה רובצת על הקבינט, ובעתיד הקרוב יוכרע אם היסודות ינחו גם איך ייראה הבניין הסופי והאם והדיון יוביל לאימוץ מדיניות וצעדים יישומים.

מה שבעולם הבינו לפני שנים הגיע לקבינט בימים האחרונים. בעולם, הבנייה הירוקה מהווה מנוע כלכלי משמעותי (בארה"ב מהווה יותר מ-50% מהבנייה) ומשולב שיח כלכלי -נדל"ני. מדינות רבות אימצו תקנים לבנייה ירוקה כמדיניות מחייבת ברמת השלטון המקומי והארצי.

ישראל ב-2014 נמצאת מאחור. הפרקטיקה נמוכה: לפי נתוני מכון התקנים משנת 2008, הוקמו 250 פרוייקטי בנייה לפי התקן הישראלי לבניה ירוקה (ת"י 5281), מתוכם 50 הסתיימו. כאשר רק 5% מהפרויקטים ממשלתיים לעומת 52% למגורים ו-25% למשרדים.

בנייה ירוקה בכפר סבאצילום: תומר אפלבאום

ההכרה בתועלת הבנייה הירוקה מחלחלת בעולם העסקי, האקדמיה והרשויות. מנגד, ברמה הלאומית מתייחסים לבניה הירוקה כתחום נישה וכמותרות. הפער חייב להיסגר - וקיימת התשתית לכך. למשל, התקן הישראלי חודש עם פירוט לכל סוגי המבנים ורמתו גבוהה: יש גידול משמעותי באנשי מקצוע המוכשרים לתחום, במחקרים, בכמות המבנים הניגשים להסמכה ובמוצרים בעלי תו ירוק. ואולי גולת הכותרת, החלטת פורום ה- 15 (פורום הערים העצמאיות והחזקות בישראל) לאימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה כמדיניות עירונית מחייבת וכחלק מתפיסה כוללת לקידום קיימות עירונית, ובראשה: חיסכון במשאבים ושיפור איכות החיים של התושבים.

אלא שהפיכת הבניה הירוקה למיינסטרים ויצירת שוק מקומי רחב ואפקטיבי חייבת להיות מונהגת, תוך הסרת חסמים, על ידי הממשלה. היום, בשונה מבעבר, ההיגיון הכלכלי-עסקי שבבניה ירוקה איננו בגדר אמירה בעלמא או השערה. יש גיבוי – ממחקרים ומעדויות בשטח. הנתונים הוצגו בפני הקבינט באמצעות המומחה העולמי גרג כץ, המשרד להגנ"ס ובנייר העמדה מטעם המועצה הישראלית לבניה ירוקה.

הקבינט נחשף לנתונים עולמיים לצד מקומיים המראים תועלת כלכלית וסביבתית מובהקת ברמת האזרח והמשק, בנוסף לתועלות של בריאות ושביעות רצון המשתמש, עלייה בפרודוקטיביות תלמידים ומורים ו עוד. ייתרה מכך, תוספת העלות הראשונית הנאמדת באחוזים בודדים, בהתאם לסוג המבנה והסמכתו, וההשקעה הנוספת שמחזירה עצמה תוך כמה שנים. בהינתן שצפי התפתחות השוק יוזיל עלויות התושב וירחיב את מעגל הפתרונות.

ההבנה העולמית כי בנייה ירוקה משמעותה בנייה איכותית בסטנדרט גבוה הונחה בפני הקבינט. כעת עליו להכריז על אימוץ מדיניות בניה ירוקה. ההתחייבות לכשעצמה תייצר אמינות וחשובה לרתימת השוק. זאת בשילוב צעדים אופרטיביים, כגון קידום ותמרוץ שיפוץ מבנים באמצעות כתיבת תוכנית אב ויצירת מנגנונים מימוניים, קידום שכונות ירוקות דרך כלים מנחים ומדד תכנוני.

נדרשת השקעה בבניית יכולות שוק מקומיות, כולל קידום טכנולוגיות ומוצרים ישראלים תומכי בנייה ירוקה, קידום ידע מקומי באקדמיה ובקרב אנשי מקצוע, העלאת מודעות בקהל הרחב ואימוץ תמריצים. לבסוף, חיוב בנייה ירוקה בכל מבני הציבור ובראשם מבני חינוך. על השלטון לשמש דוגמא - בבחינת נאה דורש נאה מקיים.

בהינתן התשתית הקיימת, מוכנות השוק ליישום, המגמה העולמית הברורה והידע הנצבר - הממשלה איננה מסתכנת באימוץ מדיניות בנושא, להיפך. מחובתה לקדם מנועי צמיחה ולהסיר חסמים בנושאי הבנייה הירוקה - היכן שהשוק טרם יכול "לעשות את שלו". לא רק בשביל ליישר קו עם העולם אלא קודם כל כדי למלא את המחויבות כלפי האזרחים, שהקבינט נוצר כמקדם מדיניות עבורם. בדיון עלינו מהמוקדמות. כמה רחוק נגיע? אנחנו יצאנו מעודדים.

הכותבת היא יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker