הכנסת מציגה: חוק עוקף אזרחים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכנסת מציגה: חוק עוקף אזרחים

יש לקוות שלא נתעורר ונגלה כי נגזלה מאיתנו הזכות לדעת את שנעשה במוסדות התכנון

תגובות

בתוך אינספור היוזמות הממשלתיות בתחום התכנון - בהן הותמ"ל, הוד"ל ותוכנית הדיור הלאומי - עבר כמעט מתחת לרדאר תיקון 102 לחוק התכנון והבנייה. אחרי שעות של דיונים מרתוניים הגיע תיקון חשוב ומטריד זה לישורת האחרונה – והתקבל בוועדות הפנים והגנת הסביבה, ולבסוף גם במליאת הכנסת.

תיקון 102, או בכינויו התמים "רפורמת הפרגולות", הוא גלגולה הנוכחי ומרחיק הלכת של רפורמת המרפסות של נתניהו. למרות הקידום השקט יחסית שלו, בתיקון טמון פוטנציאל להשפעה דרמטית על יכולתו של הציבור להשפיע על הליכי התכנון וסביבת המגורים שלו. ארגוני החברה האזרחית, ארגונים מקצועיים ואנשי אקדמיה התריעו שוב ושוב על הבעייתיות שבהצעת החוק ועל ההשלכות הסביבתיות והחברתיות ארוכות הטווח שעלולות להיות לה.

עופר וקנין

אחד הסעיפים המשמעותיים והשנויים במחלוקת נוגע לסמכות המוענקת לשר הפנים להוציא "תקנות פטור". על פי התיקון, שר הפנים יוכל להעניק פטור מתוכנית ופטור מהיתרי בנייה להקמת פרויקט לאומי או פרויקט בעל חשיבות מחוזית, ובלבד שמדובר בשימוש זמני. ואולם, מהו שימוש זמני ומהו פרויקט בעל חשיבות מחוזית – את זאת אין ההצעה קובעת. שר הפנים יוכל אפוא לאפשר הקמת פרויקטים גרנדיוזיים, עתירי ממון ובעלי השפעה רבה על הציבור, כמעט ללא ביקורת ציבורית, ולפיכך כמעט ללא התערבות של בית המשפט.

זהו למעשה סעיף עוקף בג"ץ, שנולד בעקבות עתירה שהגישה עמותת במקום נגד הקמת מתקן הכליאה למבקשי המקלט בנגב תוך עקיפת החובה לתכנן. בית המשפט העליון ביקר בפסיקתו את השימוש שעשה שר הפנים בהליך המזורז ללא תוכנית מפורטת וללא היתרי בנייה. אמנם במקרים מסוימים תיקוני חקיקה כהמשך להחלטות בג"ץ הם לגיטימיים, אך לא במקרה זה. כאן מדובר בתיקון שמאפשר בדיוק את מה שבית המשפט העליון קבע שאין לאפשר: ביצוע בלי תכנון, בלי שיתוף הציבור ובלי ביקורת.

סעיף בעייתי נוסף מאפשר למשרדי ממשלה ולחברות ממשלתיות להגיש תוכנית ישירות לוועדה המחוזית כאשר הם צופים עמדה לא תומכת של הוועדה המקומית. במלים אחרות, גופים אלה יקבלו רשות להתעלם מהאינטרס המקומי כשזה נוח וחסכוני להם, ולקדם תכנון שאינו מתחשב כלל בתושבי המקום ובצורכיהם. כדאי לשים לב שבמשק של היום, ייתכן שגם חברות כמו מעצ יוכלו ליהנות מהפריווילגיה שכמובן אינה נתונה לאדם מן השורה - לבחור את הוועדה שתדון בתוכנית.

גם השאיפה לקצר הליכי תכנון, בוערת ככל שתהיה, לא תוכל להצדיק מהלך כזה, שהרי אם השיקולים להתנגדות אינם רלוונטיים, אזי הם שיקולים זרים, שממילא אין להתחשב בהם; ואם מדובר בשיקולים רלוונטיים, אזי, עם כל הכבוד להאצת הליכי התכנון, את אלה יש לשמוע, גם אם זה לא תמיד נוח.

הצעת חוק, הפרוסה על פני מאות עמודים ודנה בפרטי פרטים העוסקים לכאורה בפרוצדורה, צפויה לחולל מהפכה של ממש בחוק התכנון והבנייה, ולאו דווקא לטובה. יש לקוות שלא נתעורר ונגלה כי בעוד אנו מנסים לפענח את כל ראשי התיבות החדשים, נגזלה מהציבור הזכות לדעת את שנעשה במוסדות התכנון ולומר את דברו בנדון, כפי שראוי במדינה דמוקרטית.

הכותבת היא עורכת דין בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם