אפליית מס 
מאיצה תכנוני מס

החוק לעידוד השקעות הון מעניק לחברות שעומדות בתנאי החוק מגוון הטבות מס, יוצר אפליית מס חמורה, ודוחף לביצוע תכנוני מס

אבי נוב

בישראל מתקיימת אפליית מס בין תאגידים שונים במשק הפוגעת בצמיחה. אפליית המס נולדה עוד ב–1959, כאשר הכנסת חוקקה את החוק לעידוד השקעות הון, והיא קיימת עד היום. מצד שני, במדינות רבות בעולם מתנגדים לאפליית מס בין תאגידים ומעודדים פעילות כלכלית באמצעות הפחתת שיעור מס החברות לכלל התאגידים.

החוק לעידוד השקעות הון מעניק לחברות שעומדות בתנאי החוק מגוון הטבות מס, לרבות הפחתה משמעותית בשיעור מס החברות הסטטוטורי. במקום לשלם מס חברות בשיעור של 26.5% ב–2014, חברות הנהנות מהחוק והממוקמות באזורי פיתוח יהיו כפופות לשיעור מס חברות של 9% בלבד. מדובר בפער 
של 17.5% היוצר אפליית מס חמורה. חברות הפועלות באזור המרכז יכולות ליהנות משיעור מס של 16%. גם במקרה זה מדובר בפער משמעותי.

אחד התנאים המרכזיים לקבלת ההטבות בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון הוא יצוא של לפחות 25% מהמחזור, תנאי שמפלה מפעלים שעובדים בעיקר עם השוק המקומי. החוק גם מפלה לרעה חברות מתחום השירותים שלא יוכלו ליהנות מהטבות המס, שכן החוק לעידוד השקעות הון מתנה את ההטבות בפעילות ייצור. בנוסף לכך, רשות המסים מפרשת את החוק בצמצום כך שחברות קטנות שעומדות בכל התנאים, אך עם מספר עובדים מצומצם, מתקשות לקבל את ההטבות.

ההיגיון אומר כי ככל שמדובר בחברה גדולה ורווחית יותר, כך תשלום המס יהיה גבוה יותר, אלא שבישראל מעדיפים את החברות הגדולות והן משלמות פחות מסים באופן יחסי מהחברות האחרות. למעשה, ההטבות בחוק לעידוד השקעות הון ניתנות למספר קטן יחסית של חברות העוסקות בייצור ומייצאות לחו"ל. עיון בנתוני מינהל הכנסות המדינה מלמד כי רוב הטבות המס הוענקו למספר קטן של חברות גדולות, חלקן בינלאומיות.

יעל אנדורן ספק רב אם יש בידי הוועדה את הכלים לבחון את יעילות החוקצילום: דודו בכר

האם קיימת תועלת למשק מקיומו של החוק לעידוד השקעות הון? משרד האוצר הודה באחרונה כי עד היום לא נקבעו קריטריונים לבחינת התועלת למשק מהיקף עידוד זה, ולא נקבע מנגנון מעקב ובקרה לאורך שנים לגבי הטבות המס והתועלת למשק מקיומן. המשמעות היא שבמשך יותר מ–50 שנה פוזרו מאות מיליארדי שקלים, ואיש במשרד האוצר לא בדק את התועלת בקיום החוק עד היום הזה.

אכן, ועדת אנדורן הוקמה באחרונה במטרה לבדוק אם מתקיים איזון בין היקף ההטבות הניתנות לחברות על פי החוק, לבין תרומתן למשק במישורים השונים, ובנוסף ליצור מנגנוני מעקב ובקרה אחר יעילות החוק לאורך שנים, תוך שימת לב למידת האטרקטיביות שהחוק מייצר ביחס לתחרותיות הבינלאומית. למרות המטרה החשובה של ועדת אנדורן, ספק רב אם יש בידיה את הכלים לבחון את יעילות החוק.

החוק לעידוד השקעות הון אכן מעודד יצוא לחו"ל. עידוד היצוא נעשה גם באמצעות מניפולציה בשער הדולר על ידי בנק ישראל, שבשנים האחרונות רוכש דולרים באופן מאסיבי ומשקיע אותם בניירות ערך ללא כל ביקורת ציבורית. אחת הבעיות המרכזיות בקיום מדיניות עידוד יצוא היא שאמנם יש כמה חברות שמרוויחות מכך, אך רבות אחרות מפסידות, והתועלת למשק מיישום מדיניות העידוד אינה ברורה.

בהינתן אפליית מס מובנית בחוק, יזמים, משקיעים ובעלי חברות קטנות ובינוניות עושים כל שביכולתם כדי להיכנס בשערי החוק לעידוד השקעות הון במטרה ליהנות מהטבות המס ולהפחית את תשלומי המסים שלהם. מי שלא מצליח בכך, נדרש להשקיע משאבים ביישום אסטרטגיות של תכנון מס ובכלל זה הקמת חברות במקלטי מס.

ניתן להעריך כי לאור אפליית המס, תכנוני המס רק יתגברו בשנים הקרובות.

הכותב הוא ד"ר למשפטים 
ומומחה לדיני מסים ומיסוי בינלאומי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker