אומת הסטארט-אפ אינה מכירה בערבים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אומת הסטארט-אפ אינה מכירה בערבים

כדי שתהיה קהילה פורחת צריכה להיות מערכת אקו־כלכלית וחברתית שלמה ■ עידוד מהנדסים ערבים ושילובם בהיי־טק מחזק אבן בניין אחת; עידוד יזמים היא אבן בניין נוספת; ויצירת מערכת קשרים, מערכת פיננסית תומכת, חינוך ללקיחת סיכונים מחושבים שסיכוי בצדם הוא נדבך נוסף

3תגובות

"אומת הסטארט־אפ" זהו שמה החצי רשמי של ישראל בקרב מביני דבר בתחום היזמות. הכינוי ניתן בזכות ולא בחסד. סריקה מהירה של 2013, מעידה שבישראל נבנתה תרבות סטארט־אפ עם קהילת יזמים משכילה, שפע משרות בתחום ומימון של כ–60 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2013. שלל סטארט־אפים שיצאו לדרך אשתקד הצליחו לגייס יותר מ–380 מיליון דולר, ובמהלכה נרשמו אקזיטים בסכום כולל של 4.9 מיליארד דולר.

בדיקה מהירה מגלה שהקהילה הערבית בישראל כמעט אינה נוכחת בענף המתפתח. מדוע? יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא התרבות בחברה הערבית המקומית. יזם ערבי המתחיל את צעדיו הראשונים סובל מרמת חוסר ודאות, בעיקר כלכלית, גבוהה - בעוד שסיכוייו להיכשל גבוהים. בחברה שאינה סובלנית לכישלון יימצאו מעטים שמוכנים לנסות, וגם אלה שמעזים ומנסים הם ברובם ממשפחות מבוססות, דבר המבטיח גב פיננסי חזק, קשרים והשפעה בקרב הקהילה.

"פרנסה בטוחה" זו מלת המפתח בחברה הערבית המקומית, שדוחפת את צעיריה למקומות בטוחים מבחינה כלכלית, ואינה מעודדת לקיחת סיכונים. כך יוצא שהצעירים שהולכים ללמוד מדעי המחשב, מקבלים הערות מהמשפחה על כך שהם מבזבזים את זמנם לריק, ועדיף שיילכו ללמוד מקצוע, כמו רפואה או עריכת דין.

סיבה נוספת היא היעדר דמויות מפתח בחברה הערבית הישראלית בתחום ההיי־טק. הערבים מסתכלים מהצד ב"חברת הסטארט־אפ" הישראלית־יהודית וחוששים שמא הם לא יצליחו לפרוץ את מחסום השייכות. החשש הוא שהסביבה הסטארט־אפיסטית הישראלית לא תאמץ אותם לקרבה, בשל היעדר קשרים וניסיון בתעשיית ההיי־טק. הדבר מוביל למכשול הבא - קושי להשתלב בחברות היי־טק בישראל.

עופר וקנין

כיום רק 1.7% מהמהנדסים בתעשיית ההיי־טק הם ערבים, למרות שהערבים מהווים 22% מכלל האוכלוסייה בישראל. הסיבה לכך היא בחלקה משום ששיעור נמוך יחסית מהסטודנטים הערבים הולכים ללמוד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב (כ–11%), אך בעיקרה משום שהפערים החברתיים והתרבותיים מקשים על מעסיקים ישראלים־יהודים לגייס אליהם את המהנדס הערבי. הקושי להשתלב בהיי־טק הישראלי מקטין את הסיכוי להצליח כיזם, שכן לפני שאתה מקים סטארט־אפ - עליך להיות בעל ניסיון וקשרים בענף כולו.

עם זאת, כיום אנו רואים מגמת גידול במספר המהנדסים הערבים בהיי־טק הישראלי, שהוכפל בשלוש השנים האחרונות בעיקר אודות ליוזמות מיוחדות, כמו מענטק. באחרונה אנו אף עדים לתהליך התעוררות של המגזר הערבי ביזמות, כמו הסטארט־אפ וויקאנד בנצרת והחממה העזקית בנצרת.

פיתוח קהילת היי־טק לא יכול להסתפק בפעילות נקודתית כזאת או אחרת. כדי שתהיה קהילה פורחת צריכה להיות מערכת אקו־כלכלית וחברתית שלמה. עידוד מהנדסים ערבים ושילובם בהיי־טק מחזק אבן בניין אחת; עידוד יזמים היא אבן בניין נוספת; ויצירת מערכת קשרים, מערכת פיננסית תומכת, חינוך ללקיחת סיכונים מחושבים שסיכוי בצדם הוא נדבך נוסף.

אנחנו מתחילים לראות שינוי בשטח, וכדי להאיץ את התהליך יש עוד עבודה רבה לעשות - שילוב של צרכים עסקיים, אחריות תאגידית, תמיכה ממשלתית רחבה ועבודת שטח של העמותות השונות הכרחי לקידום.

אין צורך להכביר מלים, כבר רבות נאמר על ידי שר הכלכלה, ראש הממשלה ואנשי האוצר, כי כדי להבטיח איתנות כלכלית בשנים הבאות, על המדינה לדאוג שהאזרחים הערבים יהיו חלק אינטגרלי מהכלכלה. הגיע הזמן להשקיע בעידוד יזמות ערבית בתחום ההיי־טק, כי שילוב של מחסומים תרבותיים, פערים חברתיים וחסמים גלויים ונסתרים עוצר מבעד הערבים־ישראלים מלהקים סטארט־אפים משלהם.

הכותב הוא מנהל אחריות תאגידית בחברת סיסקו ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות