הנגב הוא עמק הסיליקון של ישראל

בפעם הבאה שאתם נוסעים לדאבוס, לבריסל או לכנס הבנק העולמי בוושינגטון - תספרו על באר שבע, כי עיני העולם העסקי נישאות לחברות הישראליות, ורבות מהן מוציאות את הבשורה העולמית דווקא מהנגב

סילבן שלום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סילבן שלום

דמיינו לעצמכם את הנגב פורח וצומח. תוספת של עוד אלפי מקומות עבודה, צמצום זמני הנסיעות בצורה דרסטית, חממות היי־טק ומעבר של מאות אלפי תושבים לנגב. עכשיו תפקחו את העיניים ותגלו שהחלום קורם עור וגידים לכדי ממשות ומדינת ישראל נמצאת על סיפה של מציאות כלכלית חדשה בנגב.

במלאות יותר מ–100 שנים להתיישבות היהודית בנגב בעת החדשה, ישראל מתחילה להבין כי פיתוח הנגב משמעו פיתוחה של המדינה. דווקא עכשיו מצמיחים מרחבי הנגב הזדמנויות כלכליות רבות, ולא בכדי מדברים על הנגב כמנוע הצמיחה של ישראל, לאחר שהמרכז הולך וממצה את פוטנציאל ההתרחבות שלו. מספר הפרויקטים שעתידים לצאת מן הכוח אל הפועל, בעיקר בתחום הכלכלי, משווים לנגב תדמית של אזור שוקק ורענן, ועתידים לצמצם בצורה דרסטית את הפערים בין הנגב למרכז.

מעבר בסיסי צה"ל דרומה כבר החל ועיר הבה"דים הצבאית תניב לנגב הזדמנויות עסקיות ותשאב אליה עוד אוכלוסיות איכותיות. צומת הנגב הופך לאטו ללב פועם, שבשיאו יזניק את פיתוח הכלכלה והתעסוקה באזור ויניב לו הכנסות של כ–1.5 מיליארד שקל בשנה. בסיסי צה"ל יובילו למעבר של עשרות אלפי אנשי צבא לדרום, יוסיפו אלפי מקומות עבודה ויניעו את פיתוח ושדרוג התשתיות בנגב.

בנוסף, נרקמים שיתופי פעולה ונחתמות עסקות סביב הזירה הצבאית־הכלכלית החדשה. מיזם י.ה.ב, לדוגמה, שנולד בעקבות מעבר צה"ל לנגב, בא לספק במה מרכזית שמאחדת בין המכרזים הנדרשים להקמת בסיסי צה"ל, לבין נותני השירותים והספקים בנגב. פרויקט דומה שפורש את ההזדמנויות הכלכליות בנגב, הוא מיזם מוסדות העוגן, שמאגד את המוסדות הכלכליים הגדולים והמובילים בנגב, כמו בית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, ומבטיח כי המכרזים והפרויקטים השונים יינתנו בעדיפות לנותני שירותים ויזמים מהנגב.

השטח המיועד לעיר הבה"דים. הפערים בין הנגב למרכז יצומצמוצילום: אליהו הרשקוביץ

אך לא רק מעבר בסיסי צה"ל משנה את פני הנגב, אלא גם התעשייה וההיי־טק - שהופכים אותו לעמק הסיליקון האמיתי של ישראל. חממות ההיי־טק, שהתרגלנו לראות במרכז ובאזור השרון, מחליפות כתובת ונפתחות דווקא בנגב. פארקי התעשייה גילו את מרחבי הנגב האינסופיים המביאים עמם נדל"ן אטרקטיבי וכוח אדם מקצועי, והמפעלים החדשים מוצאים שם את מקומם הטבעי.

כך, נהפכה באר שבע לבירת הסייבר, נאות חובב שינתה פניה ונהפכה לפארק אקו־תעשייתי עם המפעלים המובילים בישראל, אזור התעשייה של שדרות משגשג למרות האתגרים הביטחוניים וגם "עידן הנגב", אזור התעשייה המתפתח, יכלול מפעלי תעשייה, מבני ציבור, קמפוס טכנולוגי להכשרת עובדים ואזור מסחרי. זה נראה בלתי נתפש שכל הדברים האלה, שעד לפני כמה שנים היו בגדר חלומות באספמיה, מתממשים לנגד עינינו בנגב, המתפרש על כ–60% משטחה של ישראל.

הביטו דרומה וראו כיצד הנגב משמש בית לחברות ישראליות ורב־לאומיות כאחד, בהן אינטל, טבע, EMC, כיל, סודהסטרים ויבמ. אנו עוקבים בגאווה אחר הצלחתן הכלכלית ומתמלאים פטריוטיות כשבכל מחשב בעולם יש משהו משלנו או כאשר על השיש במטבח תוסס מכשיר סודה כחול־לבן.

לכן, בפעם הבאה שאתם נוסעים לדאבוס, לבריסל או לכנס הבנק העולמי בוושינגטון – תספרו על הנגב, כי עיני העולם העסקי נישאות לחברות הישראליות, ורבות מהן מוציאות את הבשורה העולמית דווקא מהנגב.

ברוח התפישה של פיתוח כלכלי ותעסוקתי של הפריפריה, ככלי לתנופה כלכלית וחברתית של המדינה, נראה כי בנגב ייבחן לא רק העם בישראל, אלא גם המשק הישראלי.

הכותב הוא שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי וחבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker