מלכוד 22 של הורי הילדים בעלי צרכים מיוחדים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלכוד 22 של הורי הילדים בעלי צרכים מיוחדים

מדינת ישראל נותנת את ההכרח, את הצרכים הקיומיים, אך לרוב מתעלמת מהעובדה שעל מנת לגדול ולהשתלב בחברה, הילדים הללו זקוקים להרבה יותר

8תגובות

לא קל לגדל ילד עם צרכים מיוחדים, ילד שעל מנת לתת לו את האפשרות לחיות חיים רגילים ככל האפשר, על הוריו להשקיע זמן וממון מרובים.

על פי נתוני משרד הכלכלה, בישראל חיים כ-330 אלף ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגילאים 18-0, וכ-1.5 מיליון בני משפחה לאותם ילדים.

ההורים נאלצים להשקיע זמן רב בטיפול בילדם, ובמקביל נדרשים להשקיע סכומי כסף גדולים הרבה יותר מהגימלה המשולמת להם על ידי המדינה, אם ברצונם לתת לילדם את התנאים האופטימאלים. תנאים שנחוצים לו בכדי לחיות חיים רגילים ויצרניים ככל האפשר. כך נוצר מלכוד 22 של ההורים, ככל שישקיעו זמן רב יותר בילדם, פרנסתם תפחת וככל שפרנסתם תפחת, כך יוכלו לתת מעט יותר לילדם.

מאותה בדיקה שערך משרד הכלכלה, עולה כי בקרב 45% מכלל משקי הבית שבהם יש ילד עם מוגבלות, רק הורה אחד עובד, ובקרב 15% נוספים שני ההורים אינם עובדים.

תומר אפלבאום

המדינה מאפשרת לבוגרים בעלי נכויות קיצבת "שר"מ" - שירותים מיוחדים. קיצבה שתכליתה לאפשר להם לשכור סיוע בדמות עובד מקומי או זר, כל אחד לפי רמת תפקודו ותלותו באחרים. אבל ילדים ובני נוער שרמת תלותם לא פחותה מחבריהם בני ה-18 ומעלה, לא זוכים לאותה קצבה. אותם משאירה המדינה לטיפולם של ההורים, שצריכים להתפתל בין אילוצי הפרנסה לצרכי הילדים. בעבור אותן משפחות מאפשרת המדינה הטבות בנושאים עקיפים דוגמת הנחה בארנונה או מס רכישה, אך לא בהתמודדות היומיומית שתאפשר תפקוד סביר של ההורים בשוק העבודה.

במהלך הקדנציות האחרונות של הכנסת הוגשו מספר הצעות חוק בנושא שכולן נבלמו על ידי המדינה בטיעונים כלכליים. כאן טמונה הבעיה הגדולה של המדינה בהתייחסותה לילדים עם צרכים מיוחדים. היא נותנת את ההכרח, את הצרכים הקיומיים, אך לרוב מתעלמת מהעובדה שעל מנת לגדול ולהשתלב בחברה, הילדים הללו זקוקים להרבה יותר. הסיוע שילד עם צרכים מיוחדים ראוי לקבל, ניתן לו כדי שיוכל למקסם את הפוטנציאל שלו, כדי שיוכל להיות בוגר עצמאי ויצרני ככל שניתן. וככל שיהיה עצמאי יותר במהלך חייו, כך עלותו למדינה תפחת. אבל המדינה חושבת על המיידי, וחוסכת את ההוצאה כעת, על חשבון החיסכון העתידי. הגדול בהרבה.

הסיוע הזה צריך שיינתן. ראשית, כל על מנת לשחרר את ההורים מהמלכוד ההרסני בו הם חיים, כאשר ככל שישקיעו יותר בילדם, תפחת פרנסתם, וככל שתפחת פרנסתם, התנאים שיוכלו לתת לילדם יהיו פחות טובים. אבל סיבה לא פחות חשובה למתן הסיוע הינה הסיבה הכלכלית - סיכויי ההשתלבות של ילד עם צרכים מיוחדים שמקבל את הטיפול האופטימלי גדולים יותר מילד שמקבל טיפול פחות טוב. ובמקרה הזה, ההבדל הכלכלי לאורך חייו של הילד הוא ענק.

הכותבת היא עורכת דין העוסקת ברשלנות רפואית של הריון, לידה וילדים וחברת עמותת אהב"ה (ארגון הנכים בישראל המיוחד)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות