מדוע החטיבה להתיישבות 
לא פועלת בשקיפות?

החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות היא כה פשוטה עד שאינה דורשת אפילו שינוי חקיקה

אלונה וינוגרד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלונה וינוגרד

החטיבה להתיישבות היא חטיבה בתוך ההסתדרות הציונית. כך מוגדרת החטיבה באתר הרשמי של ההסתדרות הציונית: "החטיבה להתיישבות פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית ועוסקת מטעם ממשלת ישראל בהקמת יישובים כפריים, בטיפול ביישובים וביסוסם ובמימון מלא מתקציב מדינת ישראל בכל הארץ".

את זה הם אומרים, לא אנחנו. במלים אחרות וברורות יותר, את החטיבה להתיישבות מממן הציבור מכספי המסים שהוא משלם למדינה. למרות זאת, חוק חופש המידע לא חל על החטיבה להתיישבות. כלומר, הציבור לא יכול לדעת בכמה הוא מממן את החטיבה, אין בידיו את כלי הפיקוח והבקרה (שחל על כל שאר רשויות המדינה) לוודא שהחטיבה להתיישבות מתנהלת ביעילות, בתקינות ובאופן ראוי. זה נשמע כל כך פשוט ומובן מאליו, שבאמת לא ברור באיזו זכות ומאיזו סיבה נבחרי הציבור לא פועלים בתקיפות להחלת חוק חופש המידע על החטיבה.

החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות היא כה פשוטה עד שאינה דורשת אפילו שינוי חקיקה. מאחר שהחטיבה להתיישבות היא גוף מבוקר, כל שנדרש הוא ששרת המשפטים תחיל עליו את החוק בצו (צו כזה כבר קיים) ונדרש גם אישורה של ועדת חוק חוקה ומשפט (בשלב הזה אנחנו נמצאים).

צילום: אמיל סלמן

החלטת ממשלה בעניין החטיבה להתיישבות, שקבעה, בין השאר, שהחטיבה להתיישבות מונחית על ידי משרד ראש הממשלה, מציינת במפורש ש"העקרונות והכללים של חוק חופש המידע" חלים על החטיבה. כלומר, אפילו ברשות יש הבנה והכרה בכך, שגוף שממומן כולו מכספי משלם המסים וכפוף כולו למשרד ממשלתי, צריך לפעול בשקיפות ולאור הקבוע בחוק חופש המידע. החטיבה להתיישבות עוסקת מטעם ממשלת ישראל בהקמת יישובים, בטיפול ביישובים וביסוסם. כאשר ייעודה העיקרי הוא חיזוק הפריפריה של ישראל באמצעות הקמת יישובים וביסוסם בכל תחומי החיים - כלכלה, חברה וכו'. תפקיד חשוב. אפשר להתמקד בתפקיד הציבורי המובהק של החטיבה להתיישבות ולטעון שגם מכוח אפיון זה יש להחיל עליה את חוק חופש המידע באופן מלא וברור.

כלומר, גם בחינה מהותית תוביל בהכרח לאותה מסקנה - חובות השקיפות חייבות לחול על גוף שמקים ומתחזק יישובים בישראל. אך אין בכך צורך. התשובה לא היתה משתנה גם אם החטיבה היתה פועלת בתחום הקרקסנות או המסעדנות בחסות המדינה.

מדובר בלוגיקה פשוטה. הציבור מממן - הציבור הוא הבעלים. לציבור הגוף חייב לדווח. לציבור זכות לראות כל מידע הנמצא בידי רשות זו. בכל מידע הכוונה היא לכל דבר שהוא "כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב" (כך מוגדר המושג "מידע" בחוק חופש המידע). לכן, קשה לא לתהות מדוע כשמגיעים לחטיבה להתיישבות זה צריך להיות אחרת מהדרך המתבקשת והמובנת מאליה. במה שונה החטיבה מכל גוף אחר שכספי משלם המסים מאפשרים את קיומו?

לכן, ראוי שיחולו על החטיבה בהקדם הוראות החוק. הניסיון ליהנות מכל העולמות - לקבל את מימון הציבור אבל לפעול במחשכים כאחרון הגופים הפרטיים - אינו ראוי.

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker