עבודה מועדפת, חיילים מקופחים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עבודה מועדפת, חיילים מקופחים

לאמיתו של דבר, העבודות האלו אינן "מועדפות" על ידי צעירים אלא על ידי שילוש לא קדוש של פוליטיקאים, מעסיקים ולוביסטים

8תגובות

כוונתו של שר הרווחה, מאיר כהן, לבטל את ההכרה בעבודה בתחנות דלק כעבודה המזכה חיילים משוחררים במענק עבודה מועדפת, מעלה את השאלה מה השפעת המענקים על הצעירים המשוחררים ועל המשק.

חיילי החובה בצה"ל מקופחים שלוש פעמים. ממשלת ישראל כופה על צעיריה - כלומר על היהודים הלא חרדים שבהם - שירות צבאי ארוך שאין לו אח ורע בעולם. במהלך שנות שירותם, היא משלמת להם שכר חודשי של כמה מאות שקלים בלבד, שאינו מכסה עלויות מחיה בסיסיות. לא די בזה אלא שלאחר שחרורם, היא מתנה תגמול צנוע של כמה אלפי שקלים בבילוי חצי שנה נוספת בעבודה "מועדפת" שלא תאפשר להם קידום או רכישת מקצוע.

את 15 אלף הצעירים שעובדים מדי שנה בעבודה מועדפת ניתן לחלק לשתי קבוצות: הקבוצה שהיתה בוחרת לעבוד באותה עבודה גם ללא המענק, והקבוצה שבחרה בעבודה בגלל המענק, ובלעדיו היתה בוחרת בחלופה אחרת.

עבור הקבוצה הראשונה, השפעת המענק היא ירידה בשכר הבסיס וסבסוד למעסיקים. ההכנסה של העובד בעבודה מועדפת מורכבת משכר הבסיס ומהמענק. בעולם ללא מענק, מעסיק המעריך כי צעירים מוכנים לעבוד עבור הכנסה בגובה מסוים, יצטרך לשלם להם שכר בגובה הכנסה זו. כאשר יש מענק, המעסיק יכול להפחית את שכר הבסיס, בידיעה שהמענקים יפצו את העובדים על כך, ואלה ימשיכו לעבוד. הכנסת העובדים עולה רק במקצת, המעסיק מפחית את עלות השכר שלו, ומשלם המסים מממן את ההפרש.

ניר כפרי

"אני מכבד את חברות הדלק", אמר השר כהן, "אך אין סיבה שמדינת ישראל תוסיף להן כסף". ואולם אם הסדר העבודה המועדפת מעביר הכנסות לחברות הדלק בלי הצדקה, איזו הצדקה יש לאותו הסדר כאשר הוא מעביר הכנסות לידי המלונאים, התעשיינים, הקבלנים והחקלאים?

עבור הקבוצה השנייה, שלא היתה עובדת בעבודה מועדפת אילולא המענק, השפעת המענק היא עיוות בהקצאת כוח אדם במשק. צעירים אלה לאחר שירות צבאי שמעוניינים לחסוך כסף כדי לרכוש מקצוע, ללמוד באוניברסיטה או לטייל בעולם, בוחרים לעבוד בעבודה שהם אינם מעוניינים בה או מוכשרים אליה באופן מיוחד, רק בשביל לזכות במענק. אילולא המענק, הם היו בוחרים בעבודה אחרת שהיתה מתאימה יותר לכישוריהם ולהעדפותיהם ושאותה היו מבצעים בצורה טובה ומועילה יותר למשק. אכן, מרבית העובדים בעבודה מועדפת אינם נשארים בעבודה זו לאחר קבלת המענק.

לעיוותים ועלויות אלה יש להוסיף את התמריץ הנוצר למעסיקים ליצור קבוצות לחץ ולייצר קשרי הון־שלטון כדי שמהגזר שלהם ייכלל בהסדר העבודה המועדפת, ואת המנגנון הביורוקרטי והוועדות שצריכות מעת לעת להחליט אילו מגזרים ייכללו בו. לאמיתו של דבר, העבודות האלו אינן "מועדפות" על ידי צעירים - על כך יעיד הצורך להעניק מענק נוסף לשכר כדי למשוך אותם לעבודה - אלא על ידי שילוש לא קדוש של פוליטיקאים, מעסיקים ולוביסטים.

מוטב לבטל את הסדר העבודה המועדפת באופן גורף ולהוסיף את התקציב שייחסך לשכר הבסיס של חיילי החובה, כדי שיוכלו להתקיים בכבוד ולהשתלב בשוק העבודה על פי כישוריהם ושאיפותיהם.

מיכל פתאל

הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לחקר שווקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות