חוק הספרים

המחוקק נגד עם הספר

בישראל של 2014, כאילו מעולם לא נבנה מאהל ברוטשילד, קובע המחוקק הישראלי מחיר מלא למוצר, ואין להוזילו במשך שנה וחצי

איתן זינגר
איתן זינגר

>> אתמול שאלתי את בני מה יעשה אם ילדים בכיתה ילכו מכות. הוא השיב ש"הדבר האחרון שנעשה יהיה לקרוא למנהלת. היא מתערבת בלי להבין וכולם סובלים".

לפני שנתיים רצו רשתות הספרים, המו"לים והסופרים למנהלת - הכנסת - כדי שזו תיישב את העימות ביניהם. הכנסת ישבה על המדוכה והמציאה תרופה חדשה בדמות חוק ותקנות. להערכתי, בפברואר, כשייכנס חוק הספרים לתוקף, יבינו כל הצדדים שטעו. אבל הרגולטור הוא כמו מלון קליפורניה - אתה יכול לבוא בשעריו מתי שרק תרצה, אך לעולם לא תוכל לצאת.

חוק הספרים, בקצרה, אמור לשמור על מחירם המלא של ספרים במשך 18 חודשים למן הוצאתם, ולהקצות שטחי מדף בחנויות למו"לים השונים. במלים אחרות, בישראל של 2014, כאילו מעולם לא נבנה מאהל ברוטשילד, קובע המחוקק הישראלי מחיר מלא למוצר, ואין להוזילו במשך שנה וחצי. עד לא מזמן כיהנתי כמנכ"ל זאפ, וההיגיון היה "תנו לחנויות להתחרות ביניהן בשוק חופשי, בשקיפות מחירים מלאה, כדי שנקבל את המחיר הטוב ביותר לצרכן". מדוע אין זה אפשרי בשוק הספרים?

צומת ספריםצילום: אייל טואג

שוק הספרים בישראל הגיע לנקודה שבה איש מהגורמים אינו מתפרנס בכבוד, בעוד הצרכן נהנה ממבצעים. בארבע השנים האחרונות, מספר הספרים הנמכרים בישראל גדל בקביעות, בניגוד למתרחש בעולם. עם הספר קורא יותר מאי פעם, ואת זה המחוקק רוצה לעצור. השחקנים בענף אומרים שאינם מרוויחים. היכן הכשל? לפני הכל, בתפישה הלאומית. כדי לייצר תרבות, יוצרים טובים חייבים להרוויח מיצירתם. מדוע תומכת המדינה, באמצעות מענקי סיוע, בקולנוע, מחול ומוסיקה, אך לא בענף הספרות? מדוע נהנים ענפים מהטבות מס אך את המע"מ על ספרים לא מורידים, כפי שנעשה במדינות רבות? כשל שני הוא הבעלות האנכית על רשתות הספרים. האם הממונה על ההגבלים העסקיים היה סובל מצב שבו אסם או שטראוס שולטים בשופרסל? אז למה העניין עובר בשתיקה כששלושה מו"לים ענקיים הם בעלי השליטה בצומת ספרים? שיטת הבעלות הזאת מוטטה את כל המו"לים שאינם שותפים ברשת.

מבחינת החקיקה, שרת התרבות, המועצה הלאומית לכלכלה וועדת החינוך עשו עבודת עומק יסודית. חוק הספרים נסמך על הסדרים דומים במדינות אירופיות. לעומת זאת, מדיניות השוק החופשי, שאותה מאמצים בקנאות ראש הממשלה ושר האוצר, ושאופיינית כל כך לשוק האמריקאי, משום מה אינה מאומצת בחוק הספרים.

עם זאת, חרף הביקורת על הבעלות של מו"לים על רשתות ספרים, אין צורך להתגעגע לימים העצובים שלפני צומת ספרים. מבצעי ארבעה במאה הם הברקה שיווקית שהחזירה את הספרים לקדמת הבמה, ואין בהם כל פסול. המחוקק מחרב למעשה לצרכן את שמחת התרבות הזאת, למעט בשבוע הספר.

למנוע בעלות של מו"לים ברשתות ספרים - זו חובה. להפחית מע"מ על ספרים - לא כל שכן. לתת מענקי סיוע לתעשיית הספר, או מענקי יצירה לסופרים צעירים - צעד מבורך. לסייע לענף להיפתח לעולם דיגיטלי - מעולה. אך לייקר בכוח את המחיר לצרכן - על כך לא קראתי בשום ספר באחרונה.

הכותב הוא הבעלים של ProBook, יו"ר דיונון־פפירוס הוצאה לאור, 
ולשעבר מנכ"ל זאפ

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ