עתיד ההיי־טק נמצא באפריקה

האתגר שמוטל לפתחם של המעזים ליזום: להסיט המבט משווקי המערב, מעמק הסיליקון, מלונדון, מברלין ומניו יורק ■ להפנות את המבט לא רק לשנחאי, לסיאול ולבנגלור, אלא גם לאקרה, לדקאר ולדאר א־סלאם

עדי כהן
עדי כהן

חלק גדול מהישראלים בטוחים שעסקים אפשר לעשות בצורה הגונה רק עם אירופה, ארה"ב ואולי עוד כמה מדינות באסיה. אבל דווקא קרוב אלינו קיימות הזדמנויות לא מבוטלות ליזמות עסקית רווחית, שבאה להיטיב עם העולם המתפתח ולא לנצל את משאביו.

קיימות כמה גישות בתחום הפיתוח הבינלאומי. חלק מהעוסקים בנושא יוצאים מנקודת מוצא של עשיית חסד עם עניי העולם. מבלי לבטל את חשיבות העניין, בקרב רבים העוסקים בתחום כבר התגבשה ההבנה שכדי להיטיב את מצבם של עניי העולם, לא צריך לעשות טובות. כן צריך ואף כדאי לעשות עסקים.

על היתרונות הכלכליים ניתן ללמוד מנאום המלפפונים המפורסם של שר הכלכלה נפתלי בנט. מבלי להתייחס להיבטים המדיניים של דבריו, הוא פוגע בנקודה. הקפיצה הכלכלית הגדולה בשנים הקרובות צפויה להתרחש ואולי כבר מתרחשת במדינות אפריקה. באחרונה הכריז המדען הראשי כי 12 מענקים בשנה של עד חצי מיליון שקל כל אחד, יוענקו לבעלי רעיונות שיתרמו לבעיות בתחום הבריאות וביטחון מזון בדגש על מדינות מתפתחות. במקביל, נפתחה תחרות Pears Challenge, המיועדת ליזמים המעוניינים להתמחות בעולם המתפתח. תוכניות אלה מוכיחות כי אכן יש אמונה שקיים שם פוטנציאל עסקי רב.

במישור הדיפלומטי, ישראל ספגה ב–1973 מכה כואבת דווקא מהמדינות המתפתחות. שנים של השקעה כלכלית ופיתוח קשרים ירדו לטמיון עם חרם הנפט, שהביא לניתוק יחסים עם מדינות מתפתחות רבות שנכנעו ללחץ הערבי בשל הצורך באנרגיה זמינה וזולה.

כאן העתיד. העיר לאגוס בניגריהצילום: REUTERS

החרם מאחורינו כבר מזמן, ורבות מהמדינות כבר חוות צמיחה כלכלית בעצמן ועשויות להיעזר בשיתוף הפעולה הכלכלי עם יזמים ישראלים. הידוק שיתוף הפעולה הכלכלי עמן יתרום לא רק ליזמים, אלא גם למעמדה של המדינה ולחיזוק יחסיה עם מדינות שונות. יצירת אינטרסים משותפים תגוון את מנופי ההשפעה הישראליים ותוכל לסייע בניהול מדיניות החוץ הישראלית.

השיקול המוסרי הוא אולי החשוב ביותר, ומסתכם בדוגמה הפשטנית: עדיף לפתח אפליקציה שתשפר ניהול הגידולים החקלאיים בחווה מאשר עוד משחק סלולרי, שנועד לאפשר לאנשים להעביר את הזמן בדרכם לעבודה.

בעולם בכלל ובמדינות המתפתחות בפרט, קיים צורך במתן פתרונות לבעיות הקשורות בבריאות הציבור, חקלאות וביטחון תזונתי, חינוך ותקשורת נתונים. בחלק לא מבוטל מהמדינות המתפתחות קיימת תשתית שכבר מאפשרת פתרונות לסוגיות אלה, המבוססים על תשתית מחשבים או סלולר. אפליקציות המאפשרות ליישובים לשפר התנהלות עם משאבים מוגבלים יסייעו לא רק לצמיחה הכלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים ולהצלת חיי אדם.

האתגרים בתחום רבים, וכך גם ההזדמנויות. אחרי שנים רבות של קיפאון, גם הממשלה מגלה סימנים שהיא מעוניינת להרחיב עיסוקה בתחום. במוסדות הבינלאומיים ובקרנות הון ברחבי העולם מנסים לאתר מיזמים הפונים לעולם המתפתח כדי להשקיע בהם את הכסף. האתגר מוטל לפתחם של המעזים ליזום - להסיט המבט משוקי המערב, מעמק הסיליקון, מלונדון, מברלין ומניו יורק. להפנות את המבט לא רק לשנחאי, לסיאול ולבנגלור, אלא גם לאקרה, לדקאר ולדאר א־סלאם.

אלה שיפנו מבט יגלו כי מענה לצרכים השונים והמגוונים של העולם המתפתח אינו רק בעל חשיבות מוסרית ומדינית - הוא טומן בחובו גם תמורה כלכלית.

הכותב הוא חבר ב–IsraelDev, הפועלת לקידום ופיתוח יזמים צעירים בתחום המדינות המתפתחות

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ