סובסידיה בדמות עובד זר מנוצל

ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות OECD שבה נדרש מס מעסיקים על העסקת עובדים זרים

נועה שאואר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

עובדי החקלאות בישראל הם רובם ככולם מהגרי עבודה שהובאו לכאן לעבודה בתנאים קשים, ומשתכרים פחות משכר מינימום.

לצד העובדים, גם מצב החקלאים, שקורסים תחת עול המסים הגבוהים, אינו מזהיר. כחלק מקריסת ענף החקלאות כולו, נזנחים החקלאים והעובדים להילחם זה בזה על זכויותיהם, ללא התערבות המדינה.

ענף החקלאות הוא ענף מורכב, המערים קשיים על החקלאים, החל בחלוקת אדמות לצורכי חקלאות, דרך מיסוי גבוה ועד למחסור בעובדים. ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות OECD שבה נדרש מס מעסיקים על העסקת עובדים זרים, ומבדיקת ארגון קו לעובד עולה שהכנסות הממשלה מגביית מס מעסיקים הן כ–160 מיליון שקל בשנה.

צילום: ניר קידר

נוסף על כך, תשלומי האגרות השנתיים על העסקת עובד זר מגיעות למיליוני שקלים נוספים בכל שנה. החקלאים, שפרנסתם מתבססת על עבודת מהגרי עבודה, לא מצליחים לעמוד בנטל ההוצאות, ורבים מהם נאלצים לסגור את המשקים מפאת מחסור בעובדים.

בניסיון להקל על החקלאים מציעה המדינה סובסידיות ממשלתיות שונות. ואולם, כיום הסובסידיות אינן מצליחות לאפשר לחקלאים להתקיים ולקיים את המשק החקלאי, שכן אין הן מספקות את הצרכים האמיתיים של החקלאים. כך למשל, במסגרת סובסידיית "מיכון חוסך ידיים עובדות" התחייבה המדינה לשלם לחקלאים עד 40% מעלויות המיכון החקלאי. בפועל, החקלאים מעידים כי מיכון חקלאי אינו מסוגל להחליף את העובדים בחקלאות, וכי עוד לא הומצאה המכונה שתקטוף פלפלים, למשל.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בעוד משרד החקלאות אכן מציע תמיכה וסובסידיות לחקלאים, תמיכה מעטה אף יותר מעניקה המדינה למהגרי העבודה שהיא דואגת להביא לישראל. מנתוני קו לעובד עולה כי השכר שמרוויחים מהגרי העבודה בחקלאות נמוך באופן משמעותי משכר המינימום הקבוע בחוק. כך, השכר הממוצע לשמונה שעות עבודה הוא כ–140 שקל, ועוד 20 שקל בממוצע לכל שעה נוספת או שעת עבודה בשבת.

על פי הערכת קו לעובד, הפרת חוק שכר המינימום כלפי 22 אלף מהגרי החקלאות היא אובדן של כ–23 אלף שקל לעובד בשנה, שהם כ–505 מיליון שקל לכלל העובדים בשנה. במלים אחרות, כחצי מילארד שקל בשנה נגזלים מהעובדים.

אף שקו לעובד מדווח באופן עיקש למשרד הכלכלה על אי תשלום שכר מינימום לעובדים במשקים חקלאיים, תוך הפניית אצבע מאשימה למשקים ספציפיים, המפרים את החוק באופן כרוני, תלונות אלה נותרות ללא מענה. בפועל לא מתקיימת אכיפה אפקטיבית כלפי חקלאים מפרי חוק.

מדברים אלה ניתן להסיק כי העלמת העין של משרד הכלכלה, בדמות אי־אכיפה אפקטיבית של חוק שכר מינימום לעובדי החקלאות, היא סובסידיה עקיפה של הממשלה. זוהי דרכה של הממשלה לתמוך בענף החקלאות באופן בלתי רשמי.

התקציבים והסובסידיות הנמנעים מהחקלאים באופן רשמי בוועדות הכנסת ניתנים להם באופן בלתי רשמי על גבם של העובדים באמצעות אי־אכיפה. העובדים, מצדם, מוצאים עצמם משלמים לענף החקלאות את מה שהמדינה כבר מזמן לא מוכנה לשלם, כאשר היא משאירה את המעסיקים והעובדים להתקוטט בינם לבין עצמם על תנאי ההעסקה והזכויות הסוציאליות.

במערך המורכב של ענף החקלאות, לא ייתכן שהעובדים הם אלה הנדרשים לסחוב על גבם את כשלי המערכת. רק מערך אכיפה אפקטיבי יאפשר לחזק את העובדים - וכך גם את ענף החקלאות כולו.

הכותבת היא רכזת תחום עובדי חקלאות בארגון קו לעובד

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker