מאבק הסייעות: מי יהיה יו"ר הסתדרות העובדות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבק הסייעות: מי יהיה יו"ר הסתדרות העובדות

ההסתדרות החדשה, ארגון העובדים הגדול בישראל, היא מקום זר לנשים - זה ברור שהמחליף ליו"ר הפורש יהיה גבר

לא משנה מי יחליף את יו"ר ההסתדרות הפורש, עופר עיני, דבר אחד ברור וידוע: יחליף אותו גבר.

העובדה שהדבר כה מובן מאליו רק ממחישה את המציאות הכואבת: ההסתדרות החדשה, ארגון העובדים הגדול בישראל, היא מקום זר לנשים. ההסתדרות לא לוחמת בעבור נשים עובדות ואין בה נציגות משמעותית לנשים עובדות. ההתקדמות שחלה בעשורים האחרונים בשילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות בישראל פסחה משום מה על ההסתדרות.

ההסתדרות, שבשנים האחרונות מצטיירת כפחות לוחמנית מבעבר במאבקה למען זכויות עובדים, מתגלה כמנגנון אנכרוניסטי ומסורבל הפועל להמשך החלשת נשים בשוק העבודה ולקיבוען במקצועות המוחלשים. מבט מהיר על הארגונים הרבים בהסתדרות מגלה נוכחות בלתי קיימת כמעט של נשים.
כל 29 היו"רים של המרחבים הם גברים, ראשי האגפים המרכזיים הם גברים, נשים בודדות עומדות בראשי האיגודים המקצועיים הרבים, הנשלטים על פי רוב בידי גברים. כך גם בית נבחרי ההסתדרות והנהגת ההסתדרות, שאף היא כמובן על טהרת הגברים (מבין כ–50 בעלי תפקידים בהנהגה המרכזית, רק חמש הן נשים).

עופר וקנין

מאבקן הארוך של הסייעות בגני הילדים לקבלת תנאי עבודה הולמים מדגימים היטב את הבעייתיות שבהיותו של ארגון העובדים שתחתיו הן מאוגדות ארגון לגברים בלבד. חרף מספרן הגדול (30 אלף סייעות ברחבי המדינה) ולמרות דמי החבר הגבוהים שהן משלמות מדי חודש, אין לסייעות כל ייצוג אמיתי, משמעותי ומשפיע בהסתדרות. נוכחותה של ההסתדרות מורגשת רק בגביית דמי החבר, וכשמגיעה העת לדבר בשם הסייעות, לייצגן מול המעסיק, לצאת בשבילן לשביתות - ההסתדרות נעלמת ונאלמת. ומה ממחיש זאת טוב יותר מן העובדה שהאחראי על הסייעות בהסתדרות - בחטיבה שאמורה לדאוג לתנאי שכרן ועבודתן - הוא גבר, שלמה שטרן, שלא בילה ולו יום אחד בחייו כסייעת בגן ילדים?

הטרגדיה במאבקן של הסייעות היא בראש וראשונה העובדה שהן שקופות - לא רק בעומדן מול משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, מעסיקיהן, אלא בביתן פנימה, בהסתדרות, שאמורה היתה לייצג אותן ולהילחם על זכויותיהן. חרף מקומן המרכזי בחינוך הילדים, ולמרות עבודת הקודש של סייעות החינוך המיוחד, הסייעות נחשבות ל"עובדות מנהלה" של הרשויות המקומיות, מקבלות שכר שלא מאפשר להן להתפרנס בכבוד, וכשמשרד החינוך ניגש ליישום הרפורמות החדשות וכאשר ההסתדרות עורכת משאים ומתנים - לא מביאים אותן בחשבון.

אי־תשלום שכר בחודשי הקיץ, משרה שוחקת של 42 שעות שבועיות בשכר מינימום, שכר נמוך גם אחרי שנות עבודה רבות, היעדר פיקוח של משרד החינוך על שכרן, ומעל לכל התנערותה של ההסתדרות מחובתה ומייעודה לעמוד לצד הסייעות ולהוביל עמן את מאבקן הצודק לשיפור התנאים הבלתי אפשריים בהם - כל אלה הם עובדות.

הגיעה השעה שההסתדרות תתייחס לסייעות באופן הראוי. הנשים המופקדות על ילדינו צריכות לקבל תמורה ראויה לעבודתן, הכרה במקצוען כנשות חינוך ואופק מקצועי וכלכלי. ולפני הכל, הן זכאיות למקומן בארגון העובדים שלהן. ללא ההסתדרות, הסייעות לא יוכלו להשיג את השינוי המיוחל וההכרחי כל כך בתנאי עבודתן.

האתגר המשמעותי ביותר העומד כיום בפני יו"ר ההסתדרות הנכנס הוא להוכיח למשק הישראלי שההסתדרות היא של העובדות לא פחות מאשר של העובדים. זוהי ההזדמנות לשלוח מסר חד וברור: עבודה מאורגנת עדיין רלוונטית גם לנשים. מקצועות "הצווארון הוורוד" אינם פחות רלוונטיים מעבודות הצווארון הלבן והצווארון כחול. זוהי הזדמנות ליו"ר החדש להצדיק את האמון שנותנות בו 30 אלף עובדות נאמנות.

הכותבת היא עורכת דין שמלווה את מאבק הסייעות בעמותת איתך-מעכי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות