ישראל תלויה בכימיה בין כמה פקידים

כל עוד לא יווצר שינוי מהותי, למבקר המדינה תהיה הרבה מאד עבודה נוספת גם בעתיד בחקירות על כשלים בסדר גודל לאומי

עמרי גפן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי גפן

כאשר פתיתי השלג עדיין נערמים ומשפחות שורדות את הלילה במכונית בדרך לירושלים, כבר הוזכר מקומו הצפוי של המבקר באירוע: "מבקר המדינה יחקור את המחדל...". כולנו נקרא בעוד מספר חודשים דו"ח מיוחד או פרק מודגש בספר המבקר של שנת 2013. ומה נמצא שם? יש להניח שנקרא דברים דומים מאוד למה שקראנו בדו"ח אסון הכרמל, מה שאנחנו מכירים באופן חלקי ביותר לגבי הביקורת על היערכות לרעידות אדמה, עיכוב הקמת הרכבת הקלה בגוש דן ועוד ועוד. הדפוס החוזר הינו כשל בשיתופי הפעולה בין הגופים השונים.

דפוס זה ישוב ויחזור כל עוד לא תשתנה התפיסה, הפרדיגמה. לא יועילו דברי מבקר זה או אחר או הגדלת כמות מטוסי כיבוי שריפות ומפלסות השלג. ומהי הפרדיגמה? הפרדיגמה היא ששיתופי פעולה בין גופים נתפסים כעניין מומלץ, אולם לא מעבר לכך.

במסגרת הפרידגמה הקיימת, נתפס שיתוף הפעולה כמותנה בחיבורים טובים בין בעלי התפקידים. זכור לי פאנל של בכירי משטרת ישראל ובכירי משרד הרווחה בכנס שהתקיים לפני מספר שנים. בפאנל ניתחו מבצעים משותפים של המשטרה ומשרד הרווחה כגון האם המרעיבה וגואל רצון. האמירה הגורפת של הדוברים בפאנל - "הבין-אישי מנצח. כשיש חיבור בין-אישי טוב בין בעלי התפקידים הבכירים ,המבצע מצליח, וכאשר אין המבצע נכשל..".

את הפאנל פתח המנחה בתוצאות מחקר שבוצע באוניברסיטה העברית, שמסקנותיו היו שאם היה שיתוף פעולה יותר טוב בין שני הארגונים הללו היו פחות ילדים נרצחים כל שנה במדינת ישראל. מה המשמעות? שאנחנו כאזרחים תלויים בחיבור האישי בין בעלי תפקידים בארגונים שונים. במלחמת לבנון השנייה שילמנו בדם על הממשק הרעוע בין הרמטכ"ל לאלוף פיקוד הצפון ולחלק ממפקדי האוגדות. הזוי.

שלג בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

הבעיה הנוספת שאין כל מתודולוגיה או תפיסה מקצועית של שיתופי פעולה במינהל הציבורי. עפרון ויחזקאלי מבהירים בספרם "מינהל ציבורי על פרשת דרכים" כי במקרה הטוב יש רמה סבירה של "תיאום" (COORDINATION) בין ארגוני המינהל הציבורי בישראל. נדיר למצוא תהליכים כפי שהיו בקיץ 2005 בהתנתקות מרצועת עזה, כאשר שיתוף הפעולה בין הצבא למשטרה כלל שיטות עבודה משותפות, שפה אחודה, אמצעים משותפים, אימונים ופעולות שנגזרות מכך.

תיאום בין ארגוני מוגדר כפעולה טכנית ברמה הטקטית בעיקר. התיאום מתייחס בעיקר לפעילות מוגדרת מראש בסביבה מוגדרת, לטיפול בבעיות מהמעלה הראשונה, במסגרת כללי משחק מוכרים ופשוטים. תפיסת התיאום משתלבת יפה בתפיסות הבירוקרטיות, ברצון של ארגון ציבורי לשמור על גבולות, סדר, יציבות ומבנה הירארכי, תוך מזעור גירויים וחשיפה חיצונית. כך הארגון שומר על הטריטוריה והשליטה שלו, מקדם את האינטרסים שלו, לפחות לתפיסתו.

אולם העולם שלנו הופך להרבה יותר מורכב מבעבר. רמות אי הוודאות גדולות. הצורך באיגום משאבים ובשילוב דיסציפלינות מהווה כיום תנאי קריטי לצורך התמודדות מוצלחת עם אירועים ופרויקטים לאומיים. תפיסת התיאום אינה רלבנטית לסביבה מורכבת ודינאמית. שיתוף פעולה עמוק ומקצועי חיוני לצורך התמודדות עם בעיות מהמעלה השנייה. שיתוף פעולה מחייב ומאפשר יצירתיות וחדשנות. המינהל הציבורי עדיין לא מבין זאת. הוא מתנהל בפרדיגמה המתאימה למציאות שהיתה בעבר. כל עוד לא יווצר שינוי מהותי , למבקר המדינה תהיה הרבה מאד עבודה נוספת גם בעתיד בחקירות על כשלים בסדר גודל לאומי.

הכותב הוא מומחה בינלאומי לשיתופי פעולה מייסד ומנכ"ל קבוצת גבים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker