אבינועם מגן

הנהגת קטי ליפוביאק חנתה על המדרכה בתל אביב, אבל במקום לקבל דו"ח ולשלם קנס דווקא קיבלה מעיריית תל אביב לא פחות מ–1,000 שקל. אם חשבנו שמי שחונה בניגוד לחוק עלול לשלם, הסיפור הבא מלמד שלפעמים המצב הפוך.

לופוביאק היא תושבת תל אביב הסובלת ממצוקת חניה כמו רבים מתושבי העיר. מדי פעם, לאחר חיפוש נואש של מקום חניה, היא מחנה את מכוניתה על המדרכה. זה קורה בדרך כלל בשעות הלילה, שבהן הולכי רגל כמעט שאינם עוברים במקום.

באחד הלילות רשם לה פקח של עיריית תל אביב דו״ח, אך לא לופוביאק היא זו שתשלם את הקנס בהכנעה. היא ביקשה להישפט, והצליחה לשכנע את השופט גיא היימן כי עיריית תל אביב מסתירה מהציבור את מדיניות האכיפה של עבירות החניה. מתברר כי העירייה נוהגת להקל על נהגים ברחובות פנימיים של העיר בשעות הלילה, אלא שהמדיניות הזו היא כנראה בחזקת סוד כמוס.

בית המשפט קבע כי כאשר המדיניות אינה ברורה ואינה מפורסמת, לא ניתן להעמיד את האזרח בפני דילמה היכן מותר והיכן אסור לחנות. השופט היימן אף רמז כי נראה שהמדיניות העמומה הזו נעשתה באופן מכוון על ידי העירייה. בית המשפט לא חסך את שבט לשונו מעיריית תל אביב, לא הסתפק בביטול הקנס, אלא אף חייב את העירייה לשלם לנהגת 1,000 שקל בגין הוצאות משפט, מבלי שביקשה זאת כלל.

צילום: ניר כפרי

ידוע כי "אין עונשין אלא אם מזהירים", אבל סיפורה של ליפוביאק מלמד כי עיריית תל אביב מנסה להתעשר על ידי התנהגות הפוכה לכלל בסיסי זה. העירייה מנהלת מדיניות של מתן דו"חות באופן אקראי, פעם כן ופעם לא. בדרך זו היא מצליחה לבלבל את הנהג ולגרוף קנסות לקופתה.

כך למשל, נהג המגיע לביתו בשעת לילה מאוחרת רואה מכונית חונה על המדרכה ופקח חג סביבה, אבל מחליט לעזוב את המקום בלי לכתוב דו"ח. הנהג שלנו רואה כי טוב, מחנה גם הוא על המדרכה, אבל בבוקר מוצא על שמשת הרכב דו"ח חניה.

החוק לא נועד להיות מקור הכנסה לקופה הציבורית, אלא כדי להבהיר לציבור מה מותר ומה אסור. מדיניות לא ברורה או לא מפורסמת משיגה בדיוק את ההפך. מעבדות למדעי ההתנהגות עורכות ניסויים שבהם קופים מקבלים מעת לעת חיזוקים חיוביים (בננות) או חיזוקים שליליים (שפריץ מים קרים) כאשר הם עושים פעולה מסוימת. כל עוד אותה פעולה גוררת אותה התוצאה, החוקרים משיגים שינוי בהתנהגות, אך כאשר התנהגות דומה גוררת תוצאות אקראיות - הקופים מבולבלים ודעתם נטרפת.

החדשות הרעות הן שבמקרה שלנו תושבי תל אביב הם הקופים במעבדה האכזרית של עיריית תל אביב. החדשות הטובות הן שהעירייה היא זו שקיבלה את שפריץ המים. בית המשפט אמר את דברו באופן נחרץ והפעיל סנקציה נגד עיריית תל אביב. עם זאת, נראה כי קנס של 1,000 שקל אין בו כדי לזעזע את העיריה באופן ממשי, בייחוד כאשר התשלום הוא מקופת העירייה ולא מכיסו הפרטי של מי מאנשיה.

במונחים כלכליים, המדיניות הקלוקלת משתלמת, שכן ההכנסה מדו"חות חניה מסוג זה גדולה בהרבה מהתשלום שתושבת העיר תגבה מהעירייה. והרי רובנו ממילא משלמים ושותקים. אלא שמעבר לצד הכלכלי, הנהגת לופוביאק והשופט היימן העניקו לנו אקורד סיום מוצלח לסימפוניית מלחמות הצרכנים הבלתי גמורה של תל אביב 2013.

הכותב הוא עורך דין העוסק במשפט מינהלי 
ובזכויות הצרכן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker