חוק הספרים יחזיר אותנו לעידן הדינוזאורים

חוק הספרים החדש הוצג כמבצע הצלה לסופרים מזי רעב אשר לא מסוגלים להתפרנס, אבל רובנו המכריע לא מתכננים בכלל להתפרנס מספרות

אמיר חצרוני
אמיר חצרוני

לא מעט נכתב על חוק הספרים החדש, שייכנס לתוקף בחודש הבא. לכולם ברור שהחוק, אשר אוסר על הנחות לספרים חדשים, יזיז את שיווי המשקל בין המו"לים לרשתות - שכרגע מוטה לצד של הרשתות - לטובת המו"לים. ברור גם שיימכרו הרבה פחות ספרים, אבל פחות ברור מה יהיה גורלם של הסופרים.

סופרים מצליחים במיוחד, שמרוויחים כרגע 3-2 שקלים מכל עותק שנמכר במבצע, ירוויחו אולי קצת יותר (אם המכירות יעמדו על יותר משליש למרות שהמחירים יקפצו פי 3). סופרים מבטיחים אך מתחילים (כמוני) יפסידו גם את המעט שהם מרווחים היום, כי מעטים האנשים שיסכימו להשקיע כ-90 שקל ברכישת ספר ביכורים. ספרינו יילכו לגריסה (אם בכלל ייצאו לאור), והספרות העברית תהפוך לממלכת דינוזאורים שהכניסה אליה מותרת רק אם אחד הדינוזאורים הולך לעולמו.

הבעיה, לטעמי, בדיון היא שהוא מניח כמובן מאליו שסופרים כותבים את ספריהם למטרות פרנסה, ושהם רואים את עצמם כסופרים במשרה מלאה ולא כתחביב. אם ננכה לרגע דוגמאות חריגות כגון רם אורן וסמדר שיר, קשה למצוא גם עכשיו, כשחנויות הספרים מלאות בכותרים חדשים במחיר מוזל, סופר שמוציא לאור ספר לעתים תכופות יותר מאחת לשלוש שנים ושמוכר יותר מ-5,000 עותקים מספרו. אם אותם 5,000 עותקים נמכרים במבצע בסגנון 3 ב-100, הוא מרוויח שקל לכל עותק (ובסך הכל 5,000 שקל).

אם יקרה הלא יאומן, וחוק הספרים לא יפגע בכלל במכירות למרות העלייה החדה במחירים, ירוויח אותו סופר כ-30 אלף שקל (בהנחה שהמחיר הקטלוגי של הספר לא ישתנה למרות ביטול המבצעים ויישאר כ-100 שקל). כאשר פורסים את התוספת על פני שלוש שנים, אנחנו מדברים על סדר גודל של 700 שקל ברוטו לחודש. אינני מזלזל ב-700 שקל לפני מס, אבל קשה לי לחשוב על מישהו שבשביל הסכום הזה ייצא למסע המפרך של כתיבת רומן.

צילום: אייל טואג

אם מנכים מהמשוואה את הרם-אורנים המעטים והחריגים, כתיבה ספרותית נעשית כדי לספק צרכים פסיכולוגיים-פנימיים ולא על מנת להתעשר. הסופרים המעוטרים והמפורסמים ביותר מחזיקים בעבודה קבועה שמספקת את צרכיהם הכלכליים היומיומיים: עמוס עוז וא.ב. יהושע הרצו באוניברסיטה. עירית לינור עיתונאית בכירה. אלון חילו עורך דין. ישנם אפילו מי שנמנים על המאושרים שמקבלים פנסיה תקציבית מצה"ל או ממשרד הביטחון (מישקה בן דוד, אמיר גוטפרוינד). גם בעולם הרחב, היכן שספרים נמכרים במאות אלפים ולא באלפים בודדים, נדירים המקרים שסופר עובד רק ב"להיות סופר". אני אפילו מרשה לעצמי להעריך שסופרים שעבודתם ספרותם עלולים למצוא את עצמם במוקדם או במאוחר מיובשים, כי קשה לקבל השראה מלשבת מול שולחן כתיבה.

חוק הספרים החדש הוצג כמבצע הצלה לסופרים מזי רעב אשר לא מסוגלים להתפרנס, אבל רובנו המכריע לא מתכננים בכלל להתפרנס מספרות. כתיבה היא תחביב, וחבל שהחוק החדש ימנע מאיתנו לממש את תחביבנו, ויגזול מתושבי ישראל את אחד המוצרים הבודדים שעדיין יותר זול לרכוש אותם בארץ ולא בחו"ל.

הכותב הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת אריאל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ