גזירות סלינגר יהרסו את התעשייה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גזירות סלינגר יהרסו את התעשייה

למה שהציבור ישלם פעמיים - פעם אחת לגוף המוסדי שמנהל את כספו, ועוד פעם לקרן שבה הוא משקיע?

17תגובות

>> התעשייה הישראלית במצב לא טוב. למי שלא שם לב, שהדחיק או לא שרוצה לשמוע על כך - מפעלים ישראליים, בהיי־טק ובלואו־טק כאחד, מתכווצים, מבטלים פעילות ומפטרים עשרות ומאות עובדים.

הסיבות לכך רבות: המשבר הפיננסי המתמשך בעולם, שאינו יכול לדלג על מדינות קטנות ומוטות־יצוא; חולשת הדולר מול השקל, שפוגעת ביצוא ישירות; וגם מצוקת האשראי. לא מעט עסקים קטנים ובינוניים, יצרניים, צומחים ומוכרים, נקלעו למצוקה אך ורק בגלל שהבנקים ושוקי ההון הזרימו את מיטב כספם לקבוצה קטנה של בעלי ממון, שחלקם לא החזירו את ההלוואות. 51% מההשקעה בשוק ההון בשנים האחרונות הגיעה לכיסן של 20 חברות גדולות בלבד. הבנקים והמוסדיים התעלמו מ–98% מהעסקים במשק – הקטנים והבינוניים – וכעת הם סופרים כל שקל. כדי לשרוד, המפעלים האלה זקוקים להזרמת הון, באמצעות השקעה של משקיעים מוסדיים בקרנות אקוויטי וגופי הון אחרים הפעילים בתעשייה. כל מיליון שקל שקרן כזאת מצליחה לגייס, מצילים עוד עשרות מקומות עבודה.

משרד האוצר מפזר לכל עבר הצהרות של רצון טוב לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים. ואולם, בפועל הם פועלים בדיוק לכיוון השני.

הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, שוקלת להגביל את דמי הניהול שגופים מוסדיים גובים על השקעת כספים בגופים חיצוניים, כולל קרנות הון סיכון, קרנות אקוויטי וגופים דומים המשקיעים בתעשייה. לכאורה, מדובר ביוזמה לטובת הציבור. למה שהציבור ישלם פעמיים - פעם אחת לגוף המוסדי שמנהל את כספו, ועוד פעם לקרן שבה הוא משקיע? אלא שזהו אחד המקרים שבהם רגולציה גורמת יותר נזק מהתועלת שהיא אמורה להביא.

השקעות בתעשייה ובהיי־טק, דרך קרנות הון סיכון, קרנות אקוויטי וגופים דומים, הן רק חלק קטנטן מסך הפעילות של המוסדיים – אבל חלק ענק מהאשראי של העסקים הבינוניים, שהם מרבית התעשייה ומרבית ההיי־טק. עבור הגופים המוסדיים, ההשקעה בתעשייה ובהיי־טק היא בעלת תשואה גבוהה ביותר, אך מצומצמת בהיקפה, ואם היא תהיה כרוכה בוויתור על דמי ניהול - הם עלולים להפנות את מעט הכסף שהם משקיעים לאפיקים אחרים. המשמעות המעשית של ההחלטה תהיה אפוא שהגופים המוסדיים לא ישקיעו בקרנות הון סיכון, בהיי־טק ובתעשייה. האנשים שמעורים במה שקורה בשטח, מתחילים כבר להרגיש ריקושטים מדאיגים מהסוג הזה. בשורה התחתונה, ההערכה היא שהתעשייה וההיי־טק יפסידו מהגזירה הזאת השקעות מוסדיים בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל. מי שייפגע הם מי שכבר נמצאים במצוקה - העובדים שהתעשייה מעסיקה. למפעל ישראלי בגודל בינוני שמוכר בהיקף של 50–100 מיליון שקל ומעסיק 50–100 עובדים, גזירה כזאת היא מכירת חיסול.

קרנות אקוויטי מושקעות גם בפרויקטים של תשתיות, כמו כביש 6, מנהרות הכרמל, וכן בחברות היי־טק מעוררות השתאות וגאווה, מחברת ווייז ועד טראנסאייר. גם אלה יפסידו הרבה מאוד כסף כתוצאה מהגזירה של סלינגר.

החיים מלאים חלופות בין רע לגרוע. דמי ניהול מופרזים הם בעיה, אבל רגולציה שתרסק עשרות מפעלים, תאט חברות היי־טק ותעצור פרויקטים של תשתיות, תיצור בעיות גדולות בהרבה. על סלינגר לבטל את הגזירה, ולאפשר לקרנות להמשיך ולעשות את עבודתן – קידום הצמיחה בישראל.

הכותב הוא יו"ר קרן איתן להשקעות בעסקים צומחים

עופר וקנין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות