היום שאחרי פראוור - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שאחרי פראוור

במסגרת הדיאלוג בין הממשלה לבדואים יש לבחון מחדש את תוכניות המתאר והבנייה של היישובים הבדואיים ולוודא שהן מתחשבות במסורת ובתרבות הבדואיות

4תגובות

האוכלוסייה הבדואית בנגב הכריזה על 30 בנובמבר כעל יום הזעם, בהמשך למאבק ארוך עם המדינה בסוגיית הקרקעות והכפרים הלא מוכרים שהחל בדיון סוער בכנסת ביוני. באותה ישיבה, חברי הכנסת הערבים לא הסתפקו במחאה מילולית, ובזה אחר זה עלו לדוכן וקרעו את 46 העמודים של הצעת החוק הממשלתית הקרויה "החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב", המבוססת על מתווה פראוור. בפעולה זו ניתן האות להפיכת המאבק למאבק לאומי כולל של האוכלוסייה הערבית.

כפי שראינו, סערת הרגשות וההתנגדות לחוק לא נותרה בתחומי ההתיישבות הבדואית בנגב, אלא גלשה לכלל האזורים של ההתיישבות הערבית, שרואה בחוק פגיעה קשה בזכויות האדם והפרה בוטה של חוקי המשחק וההבנות ששררו עשרות שנים בין המדינה לאזרחיה הערבים. לגרסתם, החוק מספק לגיטימציה להפקעת אדמות ולנישול המוני של התושבים הערבים מאדמותיהם, ובפועל לטרנספר פנימי. ואכן, הטרנספר הוא אחת הסוגיות המטרידות ביותר את הציבור הערבי בישראל. הדבר בא לביטוי בסקר שערך פרופ' סמי סמוחה ב–2012, שמצא כי שיעור הערבים שחוששים מטרנספר עלה מ–55.4% ב–2003 ל-68.0% ב–2012. הבעיה היא שמעצבי החוק, ובראשם השר לשעבר בני בגין, מאמינים כי הלכו כברת דרך ארוכה לקראת האוכלוסייה הבדואית בנגב בניסיון להסדיר את ההתיישבות במרחב, בעוד עמדתם של מנהיגי הציבור הערבי היא שמדובר במדרון חלקלק שיוביל להפקעה המוניות של אדמות בבעלות ערבית.

כעת, עם הקפאת החוק, נוצרה הזדמנות לחידוש האמון ולהשגת הבנות והסכמות בין הממשלה לבדואים. שני הצדדים מכירים בבעיה המתמשכת, שדורשת הסדרה של היישובים הבדואיים בנגב ושל הבעלות על הקרקעות. מאחר שמדובר בסוגיה בעלת היבטים פוליטיים, מוסריים, ערכיים, משפטיים, רגשיים ואנושיים, יש לתת מענה רב־תחומי, ובראש ובראשונה לחדש את האמון בין מוסדות המדינה לתושבים.

כדי להשיג התקדמות משמעותית, יש לכונן תהליך מסודר בשותפות אמיתית עם התושבים הבדואים, ובעיקר למסד דיאלוג מתמשך, ללא הנחתת גזרות וללא איומים, שבמהלכו יסומנו וייבחנו החלופות השונות לפתרון בעיות ההתיישבות הבדואית. יש לשלב בדיאלוג ובתהליך גם את נציגי המנהיגות הבדואית הצעירה, מנהיגות מקצועית, וכן נציגות מקרב הנשים. בשנים האחרונות גדל מספרן של נשים בדואיות הרוכשות השכלה אקדמית, וחלקן הגיע לדרגות בכירות באקדמיה ובחיים המקצועיים, ולפיכך חשוב לשלב גם אותן בתהליך.

אילן אסייג

במסגרת הדיאלוג יש לבחון מחדש את תוכניות המתאר והבנייה של היישובים הבדואיים ולוודא שהן מתחשבות במסורת ובתרבות הבדואיות. הדבר יחזק את תחושת השייכות של האוכלוסייה ויגביר את המוטיווציה שלה להשתתף בתהליך ולהשפיע באמצעות מעורבות חיובית, ולא באמצעות התנגדות. יש לנתק בין השלמת ההליך המשפטי לבחינת התביעות הקנייניות לבעלות על אדמות לבין התהליך התכנוני הנחוץ, כדי לאפשר את הרחבת היישובים המאושרים, או את אלה שסביר שיאושרו במסגרת ההסדרה הסופית. בד בבד, המדינה חייבת להפגין צעדים חיוביים בשטח, כגון חיבור למערכות החשמל והמים, בניית תשתיות, דרכים, מרכזי חינוך והשמה, מתן היתרי בנייה ותחילת "הלבנה" של בנייה לא חוקית. כל זאת יש לעשות ברגישות רבה וללא המתנה להסדרת מכלול הסוגיות הפתוחות.

הכותבת היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי 
ולשעבר חברת כנסת

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות