תעלת האימים: המים שיוזרמו לים המלח - מועטים ומזיקים

בשם הצהרות פומפזיות ורצון לגזור סרטים ותשואות על רקע פרויקטי ענק ושיווק הפרויקט לציבור כ"שיקום ים המלח", עלול המיזם להוביל גם לנזק סביבתי בלתי הפיך למערכת האקולוגית של הים

גדעון ברומברג
גדעון ברומברג

החגיגות סביב ההודעה על חתימת הסכם פרויקט "תעלת הימים" השבוע בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית היו מוקדמות. כל מי שיציץ ולו לרגע בתוכניות המקוריות של פרויקט התעלה, וישווה אותן למיזם שהושק השבוע, יראה שההתהדרות בטייטל הגרנדיוזי הזה היא הטעייה ברורה של הציבור והתקשורת - השם "תעלת בלאומילך", על כל משמעויותיו, כנראה היה הולם יותר את הפרויקט הנוכחי.

לו היה הדבר מופיע על מסכינו בלבד יכלנו אולי לצחוק, אך למרבה הצער - כאן לא נותר אלא לתמוה ולהרתיע. מלבד עלייתו של מפלס החשיפה התקשורתית עבור גורמים מסויימים אין ולו קשר קלוש ביותר בין המיזם המוצע לבין הצלת ים המלח או, להבדיל, לפרויקט תעלת הימים המקורי והבעייתי בעצמו. התוכנית הנוכחית בעיקר מעוותת וגוזלת את תשומת הלב הראויה מפרויקט נפרד - הסכם מבורך לחילופי מים בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, אשר נכרך ללא סיבה ביוזמה חסרת אחריות להנחת צינור בין ים סוף לים המלח.

מספיקה קריאה קצרה בלבד במסמכי הבנק עולמי, שנציגיו ליוו את גלגוליו של פרויקט תעלת הימים מראשית דרכו, כדי לראות כי המיזם הנוכחי, הכולל הזרמת 100 מיליון קוב תמלחת לים המלח, איננו קרוב כלל למיזם תעלת הימים המקורי, שכלל הזרמת 2 מיליארד קוב מים מים סוף לים המלח תוך ניצולם למטרות התפלה והפקת חשמל, לצד הקמתם של מיזמי תיירות לאורכו. נזכיר - מדובר במיזם שאפילו ממשלת ירדן הכריזה עליו בשנה האחרונה כלא כדאי כלכלית, שכן היה צפוי להביא לכמעט שילוש של מחירי המים בירדן. גם מעבר לשיקולי הכדאיות הכלכלית הירדנית נותר רק לתהות מי עתיד לשאת בנטל מימון הצינור, שכן כבר לאחר חתימת ההסכם הצהיר הבנק העולמי כי לא יממן את הפרויקט - וזאת בניגוד להצהרות השר סילבן שלום.

דרום ים המלח במבט מהאוויר, 2012צילום: גיל כהן מגן

סילוף גס זה של האמת אינו מפסיק כאן, שכן בשם הצהרות פומפזיות ורצון לגזור סרטים ותשואות על רקע פרויקטי ענק ושיווק הפרויקט לציבור כ"שיקום ים המלח", עלול המיזם להוביל גם לנזק סביבתי בלתי הפיך למערכת האקולוגית של הים. 100 מיליון הקוב אשר ישונעו מים סוף לים המלח יהוו רק טיפה בים למאמץ לשיקום המפלס - הצינור צפוי לתרום כ-10 ס"מ בשנה למפלס ים המלח, בעוד הים ממשיך ונסוג פי 15-10 - כמטר עד מטר וחצי מדי שנה. במקביל, יגרום פרויקט הצינור לערבובם של מי ים אוקיינוס עם מי ים המלח - הליך שמעולם לא התרחש ואיש, כולל מיטב מדעני ארצנו והעולם, לא הצליח לחזות את תוצאותיו. על-פי הערכות הבנק העולמי ודו"חות המשרד להגנת הסביבה עלול ההליך לשנות את ים המלח כפי שכל ישראלי הכיר אותו עד היום - הים ייצבע באדום כתוצאה מהתפתחות אצות, מי הים יקבלו מרקם דמוי גבס ומי התהום בערבה יסבלו מזיהומים.

מקדמי התכנית בראשותו של השר שלום טוענים כי שלב זה מהווה פילוט בלבד אך מתעלמים מהעובדה שים המלח - משאב טבע בעל ערך תרבותי, כלכלי ואקולוגי, אינו תוכנית טלוויזיה: אין כאן אפשרות לפילוט שכן את הנעשה לא ניתן יהיה לתקן. התוכנית מוכיחה שוב שהאינטרסים של מקבלי ההחלטות בנושא אינם כוללים באמת את טובת ים המלח ואת המטרה החשובה כל כך של שיקומו. לו באמת היו רוצים בכך היו יכולים לבחון את החלופות שהציג בעבר הבנק העולמי, ובראשן שיקום נהר הירדן המזין את ים המלח לצד חיוב מפעלי ים המלח הישראליים והירדנים לשימוש חסכני ויעיל יותר במי ים-המלח. אופציות אלו אולי יניבו בטווח הקצר פחות דיווינדים תקשורתיים ואישיים לשרים מכהנים כיום, אך ישרתו טוב יותר את המטרה.

וגם הכסף מהווה צד בסיפור. ישראל וירדן, כך התברר במשך הזמן, לא יכלו לעמוד בעלויות הכלכליות של פרויקט תעלת הימים המקורי. גם העלויות של הפרויקט הנוכחי גבוהות מדי ביחס לחלופות, הכדאיות בהרבה מבחינה כלכלית. התוכנית הנוכחית עלולה, בסבירות גבוהה מאוד, להתברר כבזבוז כסף עצום על פרויקט שבסופו של דבר יחסל את אחד מפלאי הטבע היחידים שלנו, שהוא גם משאב כלכלי יקר ערך. שר האנרגיה והמים השכיל להביא לידי חתימת הסכם ראוי לחילופי מים, שיפתור את בעיית אספקת המים לדרום הערבה וייצר היצע מים גדול יותר בירדן ובגדה המערבית. יש רק להצטער שרדיפה אחרי כותרות כורכת ביחד עם הסכם מבורך זה פרויקט בעל פוטנציאל הרסני לים-המלח, תוך כדי מכירת דימויים של "הגשמת חזון" לציבור.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון "ידידי כדור הארץ" בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ