חסרים מהנדסים? פנו למגזר החרדי

רבים בציבור החילוני אינם מודעים לכך בשנים האחרונות מתפתח והולך דור חדש של צעירים חרדים

שי גלבוע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

>> ישראל היא ללא ספק אומת הסטארט־אפים והחדשנות הטכנולוגית אצלנו גם היא בפריחה, אך במשך שנים אנו עדים למחסור גדל הולך במספר המהנדסים.

באחרונה אף פורסם דו"ח של האקדמיה למדעים על מצב המדע בישראל ב–2013, שקבע כי בעשור הקרוב צפוי מחסור של 7,000 מהנדסים בישראל. מחסור זה, אינו עלול רק להוות פגיעה קשה בתעשיית ההיי־טק הישראלית, אלא גם להביא לפגיעה בצמיחה במשק, שכבר בימינו מראה סימנים של האטה. לצד הפתרונות האפשריים שהועלו למצב, דוגמת חיזוק המוסדות להשכלה גבוהה ותגבור הוראת המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכוניים, נראה כי הפתרון להתמודדות עם המצב מצוי ממש מתחת לאפנו - בציבור החרדי.

למרות העליהום הציבורי הקיים כיום כנגד הציבור החרדי סביב סוגיית הגיוס, רבים בציבור החילוני אינם מודעים לכך בשנים האחרונות מתפתח והולך דור חדש של צעירים חרדים. בדומה לדורות הקודמים, לבושם המסורתי לא השתנה והם רואים את לימוד התורה כערך חשוב מכל, אך לאור השינויים וההתפתחויות שחלו בכלכלה הישראלית בשנים האחרונות נוצר בקרבם שינוי תודעתי של ממש, שמביא אלפים מהם לבחור לפנות ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה ולהיכנס לשוק התעסוקה כדי לפרנס ולכלכל בעתיד את משפחתם בצורה מכובדת וראויה.

מדובר במגזר שגלום בו פוטנציאל אנושי עצום של מוחות איכותיים ויצירתיים. כעומד בראשו של מוסד אקדמי שחרט על דגלו להכשיר מהנדסים ומנהלים בני תורה שישתלבו בתעשייה בישראל, אני רואה מדי שנה סטודנטים חרדים שמתחילים את דרכם האקדמית, רבים מהם יוצאי ישיבות הליבה במגזר החרדי. הם מגיעים עם פערי ידע גדולים, אך הודות ליכולות ומיומנויות הלימוד היוצאות דופן שרכשו כתלמידי ישיבה, הם משלימים בזמן קצר את הפערים ונמנים בין מצטייני הסטודנטים והחוקרים שלנו בתחומי ההנדסה, המחשבים והטכנולוגיה. יתרה מכך, אותן יכולות ומיומנויות לימוד ייחודיות הן נכס של ממש בשוק ההנדסה
וההיי־טק שמשתנה ומתחדש במהירות חסרת תקדים יותר מכל מקצוע אחר, ודורש מהעוסקים בו לימוד עצמי מתמיד. ואין מדובר בגברים בלבד - גם בקרב הנשים החרדיות, שבעבר התמקדו בעיקר בתחומי החינוך וההוראה, ניתן לראות עלייה במספר הפניות לעולם ההנדסה, ההיי־טק והמחשבים.

בשנים האחרונות מתפתחים מסלולי הכשרה במוסדות להשכלה גבוהה המותאמים לצרכים המיוחדים של המגזר החרדי, וכן יותר ויותר חברות עסקיות פותחות את שעריהן למגזר זה. כך, למשל, חברות כמו אינטל, סיסקו וסאנדיסק כבר קלטו עובדים ועובדות חרדים רבים בהצלחה גדולה. אותן חברות שהשכילו לשלב עובדים חרדים גילו שמדובר בעובדים מסורים, מקצועיים ובעלי נאמנות גבוהה, אך עדיין קיימים פערים עצומים בין המעסיקים לבין העובדים החרדים. פערים אלה נובעים, בין השאר, מדעות קדומות, כמו המחשבה שעובד חרדי נעדר הכשרה מספקת או יתקשה להשתלב בסביבה חילונית. בנוסף, מעסיקים ומקומות עבודה רבים נעדרים כלים מעשיים שיאפשרו להם להיערך לקליטה מוצלחת ואפקטיבית של עובדים חרדים וניצול מיטבי של יכולותיהם.

בזמנים שתעשיית הטכנולוגיה וההיי־טק עומדת בפני מחסור חמור בכוח אדם מקצועי ואיכותי, נראה כי לצד השינוי שמתחולל בציבור החרדי הגיעה השעה שגם הציבור החילוני ישנה את הסתכלותו על העניין ויתנער מהדעות הקדומות והסטריאוטיפים שרואים בציבור החרדי כבעיה, ויידע לראות בו דווקא את הפתרון והפוטנציאל העצום.

הכותב הוא מנכ"ל בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

*****צילום: אלכס ליבק

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker