להחיל רטרואקטיבית את 
ביטול "קנס הנישואים" - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להחיל רטרואקטיבית את 
ביטול "קנס הנישואים"

סוגיית חישוב המס המאוחד לבני זוג נשואים העובדים יחדיו בעסק משפחתי אינה רק שאלה חשבונאית, אלא שאלה מהותית הנוגעת לעסקים משפחתיים, המהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי

תגובות

ועדת הכספים של הכנסת אישרה באחרונה את תזכיר החוק של שר האוצר, יאיר לפיד, לביטול חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים, כך שהחל ב–2014, כל אחד מבני הזוג יקבל נקודות זיכוי והטבות מס בנפרד.

למעשה, מבטלים את "קנס הנישואים", כך שלא תהיה עוד הגבלת תקרה למיסוי בנפרד של כל אחד מבני הזוג, ונטל המס יפחת. כיום תקרת הפטור ממס היא לשכר בגובה של עד 50 אלף שקל בלבד בשנה לבן הזוג.

סוגיית חישוב המס המאוחד לבני זוג נשואים העובדים יחדיו בעסק משפחתי אינה רק שאלה חשבונאית, אלא שאלה מהותית הנוגעת לעסקים משפחתיים, המהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי. כמו כן, היא עוסקת בהיבט של שוויון בשוק העבודה ובמניעת אפלייתם של בני זוג בהשוואה לעובדים שכירים ברמתם.

אוליבייה פיטוסי

יש לברך על כך ששר האוצר נעתר לשנות את החוק הקיים מלפני כ–60 שנה, שהוא מיושן ולא מתאים לזמננו. יש להשלים במהירות את גיבוש החוק באופן חד וברור, כך שישקף נכונה את שוק העבודה כיום ויהווה תמריץ לקידום עסקים משפחתיים, ללא חשש מהזרוע הארוכה של שלטונות המס.

הכשל במצב הקיים הוא בהשקפת העולם. מעבר להפסד המס שעליו מתריעים בקול גדול ברשות המסים, התירוץ הוא החשש של השלטונות מתכנוני מס זדוניים, תוך מגמה לרמות את שלטונות המס, ולא כך היא.

אפשר לקבוע בחוק החדש מנגנונים מובנים, המסייעים לאכיפת החוק. יש לוודא שעסקים משפחתיים מנוהלים על פי עקרונות ניהול עסקי, בעלי מנגנון מוסדר, המאפשר עדות לעבודה אמיתית של שני בני זוג או בני משפחה נוספים בעלי כישורים מתאימים, ובעלי שכר הולם בהתאם להגדרת תפקידם.

על החוק החדש לחול רטרואקטיבית. מדובר בתשלומי מס גבוהים ביותר. לאור ההבנה שלא היתה לכך הצדקה ושמגזר העסקים המשפחתיים נפגע קשות ממדיניות מס זו, יש לבחון זאת לעומק ולא להסתפק רק בשינוי מכאן ואילך. יש לתת מענה הולם לגבי הקלות לשנים אחורה, לגביהם שלטונות המס דורשים סכומי עתק מהזוגות הנשואים. בנוסף, יש להבטיח שהליכי החקיקה לא ימעיטו ולא יצמצמו במתן חישוב נפרד לכל הכנסה, ואין לקבוע תקרת שכר כלשהי, כך שכל אחד מבני הזוג יזכה לחישוב נפרד מלא על כל הכנסותיו.

ברשות המסים ממהרים להציג נתונים שלפיהם עלות החוק תחל בין 100 ל–400 מיליון שקל בשנה, עד לכדי 700 מיליון שקל ב–2017. העלות מתייחסת למעשה להפסד הצפוי מגביית מס על פי החישוב המאוחד, והמעבר לגבייה לפי מנגנון המס המקובל לכלל השכירים במשק. לא ברור מהו הבסיס שהביא למספר זה, ויש בנתון זה כדי להצביע פעם נוספת על המחדל בהיקפי המס הבלתי סבירים שנגבו עד כה, לשווא וללא הצדקה.

רבים רואים בעסקים הקטנים והבינוניים כלי חשוב להתפתחותו של המשק הישראלי, ותרים אחר תוכניות אסטרטגיות לעידוד הצמיחה ותמיכה בהתפתחותם. אחד הכלים הזמינים ביותר הוא להוביל וליישם בהקדם את שינוי החקיקה המפלה רבת שנים ולהפכה לשוויונית. בכך, ניתן יהיה לאפשר לעסקים משפחתיים, המשלבים עבודת בני זוג, קפיצת מדרגה שתהווה תועלת כלכלית לא רק ברמה העסקית הפרטית, אלא גם ברמה הלאומית ובראייה עסקית בין־דורית לטווח הרחוק.

הכותבת היא שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון וסגנית נשיא לשכת רואי חשבון בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות