בחרתם ללמוד מדעי הרוח? אתם לא דור אבוד, אתם דור בכיין - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

בחרתם ללמוד מדעי הרוח? אתם לא דור אבוד, אתם דור בכיין

בעלי תארים חסרי השימוש לא טרחו להציץ במודעות הדרושים לפני שהתחילו ללמוד ■ הרוב ייאלצו לעשות הסבה מקצועית כואבת, שניתן היה לוותר עליה אילו היו לומדים מראש סיעוד או הנדסת מכונות

180תגובות

מדורי הדעות בתקשורת נהפכים באחרונה לבמה של דור הרואה עצמו “אבוד”, בנוסח שנות ה–20 של המאה הקודמת, אף שבפועל כל קשר בינם לבין ארנסט המינגווי, גרטרוד שטיין וחבריהם מקרי לגמרי.

האחרונים היטיבו לשחות עם הזרם והפכו את מקוריותם היצירתית למקור פרנסה נאה. לעומת זאת, הצעירים הישראלים של ימינו, שלמדו לתואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בהיסטוריה, קיבלו דיפלומה אקדמית על הגיגים מרקסיסטיים משומשים ומתבכיינים כעת על מר גורלם הפיננסי, לא הביטו צעד אחד קדימה לפני שהתחילו ללמוד, או לפחות לפני שהחליטו סופית לא לעבור לחוג קצת יותר מעשי. הם לא טרחו לעשות את הדבר האלמנטרי המתבקש מסטודנטים חושבים: לקרוא מחקרים שמראים בדיוק כמה ישתכרו עם סיום הלימודים, כמה ארעית תהיה עבודתם ולהיכן לא יצליחו להתברג, בהנחה שאינם הפילוסופים הטובים ביותר במחזורם.

האם בעלי התארים חסרי השימוש טרחו להציץ במודעות הדרושים לפני שהתחילו ללמוד? האם ראו אי פעם מודעה בנוסח “למחלקה אונקולוגית בבית חולים נחוץ פילוסוף מומחה לבודהיזם”?; האם נתקלו במודעה של חברת היי־טק המחפשת דווקא בעל תואר בהיסטוריה של ימי הביניים? הכתובת היתה על הקיר, אבל הם התעקשו ללמוד את מה שלא נחוץ בשוק העבודה המודרני.

אכן, נעשתה טעות מערכתית כאשר שערי ההשכלה הגבוהה נפתחו בשנות ה–90 לכל דורש. לצורך טענות, נא לפנות לאמנון רובינשטיין, שר החינוך בשעתו, ולח”כים הפופוליסטיים שהובילו להקמת המכללות ולהקלת הדרישות בבחינות הבגרות. אלה גרמו לכך שהאקדמיה נהפכה למעין חטיבת ביניים המתאימה את רמתה לרמתם של הסטודנטים החלשים ביותר, שחס וחלילה לא ינשרו ‏(כי נשירה מפחיתה את התלמידים במוסד, ובהתאם לכך מפחיתה את הכנסותיו‏).

אמית סלמן/ג'יני

עם זאת, כל זה לא פותר את דור ה–Y מאחריות עצמית. חבל שרבים רואים בטכנאים, בנאים ושאר בעלי מלאכה דבר נחות מבעלי תואר אקדמי סתמי. גם אם יש מי שמשלה סטודנטים בינוניים בתחומים חסרי ביקוש שהם “ינצחו את השיטה”, שומה על אותם סטודנטים - למרות בינוניותם - להבין את כלל היסוד בסטטיסטיקה: עד כמה שהממוצע מתסכל, מרבית האנשים יתכנסו סביבו.

ההשקעה באשליה האקדמית אינה 10 שקלים, אלא עשרות אלפי שקלים של שכר לימוד ועוד שלוש־ארבע שנים של ישיבה מתישה בספריות ובאולמות הלימוד; שנים שניתן היה לנצל לרכישת מקצוע משתלם, גם אם לא בהכרח אקדמי.

איני טוען ולו לרגע שהגיע הזמן לסגור את הפקולטות למדעי הרוח והחברה, אבל כדאי לזכור שהמשק הישראלי אינו זקוק ל–20 אלף בוגרים בתחומים הללו שנפלטים מדי שנה מהאוניברסיטאות ומהמכללות. מספר מצומצם של עילויים יוכלו להיקלט באקדמיה ובמוסדות המחקר, עוד קבוצה קטנה תוכל למצוא עבודה רלוונטית בשירות הציבורי ובשוק הפרטי. הרוב ייאלצו לעשות הסבה מקצועית כואבת, שניתן היה לוותר עליה אילו היו לומדים מראש סיעוד או הנדסת מכונות ‏(אם יש להם כישורים אקדמיים‏), או במקצועות שאינם דורשים בהכרח השכלה אקדמית.

הכותב הוא פרופסור בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות