תנאים בלתי אפשריים בדיור בר השגה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תנאים בלתי אפשריים בדיור בר השגה

למרות המלצות ועדת טרכטנברג באשר לזכאות לדיור מוזל, התנאים משתנים מפרויקט לפרויקט

3תגובות

עכשיו, משעזבתם את הבית של ההורים, סיימתם תואר או שניים, למדתם לפרנס את עצמכם ואתם מתרגלים עצמאות כלכלית כבר זמן מה, הגיע הזמן לעבור שלב נוסף ולקנות או לשכור דירה, כאן אתם נתקלים בבעיה. אמנם, כמעט בכל עיר כיום מוצגים לרווחה
פרויקטים של דירות לצעירים בקונספט "דיור בר השגה" בתנאים נוחים ובסיוע מקסימלי,
אולם לא כל אחד ראשי לקבל אותם. מדוע?

לפני כשבוע, נפתחה ההרשמה לפרויקט דיור בר השגה בשכונות שפירא ויד אליהו בתל אביב. עיריית תל אביב-יפו מציעה 77 דירות ברות השגה ב הגרלה, דמי שכירות נמוכים בעלות של 3,100 שקל לחודש לדירות ארבעה חדרים, נשמע חלומי? אבל כאן באה ההתעוררות המתסכלת. הקריטריונים להשתתפות בהגרלה אינם נינוחים כמו דמי השכירות בפרויקט. רשאים להשתתף בהגרלה הם תושבי העיר 5 שנים רצופות ורווקים מעל גיל 27, כשגיל אחד הבוגרים בבית לא יעלה על 45. גם בנושא המשכורות יש תנאים לא פשוטים: שכר המתמודדים בהגרלה, צריך להיות נמוך מהממוצע בעשירון השביעי ועל אחד מבני הזוג לפחות להיות עובד במשרה מלאה בשלוש שנים האחרונות.

חשבתם שסיימנו? עדיין לא! בני זוג שיש להם ילדים מעל גיל 12 אינם רשאים להשתתף. התנאים האלו מקוממים. דווקא משפחות בוגרות שעברו את גיל 45 ולהם ילדים מעל גיל 12, שעדיין לא הצליחו לרכוש דירה, נופל ות בין הכ יסאות בנושא השכירות, על פי הקריטריונים האלו. ומה לגבי אלו שלא מסוגלים להחזיק עבודה במשרה מלאה? מדוע עליהם התנאים המקלים אינם חלים?

עיריית רעננה, לוקחת חלק מרכזי במאבק הציבורי לשינוי הקריטריונים לדיור בר השגה. בחודש יוני שעבר עתרה העירייה לבג"ץ בדרישה לבטל את הקריטריונים שנקבעו במכרזי  "מחיר למשתכן" ו"שכירות מפוקחת" ולכנס את הממשלה לדיון ביחס לקריטריונים לפיהם ראוי לבחון את זכאותו של משתתף במסגרת מכרזי "מחיר למשתכן", בהתחשב באלטרנטיבות שהוצעו בוועדת טרכטנברג. בג"צ קיבל את העתירה והוציא צו על תנאי, בו קבעו השופטים כי על המדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הקריטריונים לדיור בר השגה ומדוע הקריטריונים של ועדת טרכטנברג לא עלו לדיון בממשלה.

עיריית רעננה פועלת לקידום שתי תכניות העשויות לתת מענה על פי הקריטריונים החדשים : "נאות עוזי" הכוללת 240 יח"ד להשכרה ו"נאות שדה" המגובשת בימים אלה, ותכלול כ-270  יחידות לדיור בר השגה לזוגות צעירים.

ומה קורה בפריפריה? בבאר שבע שווקו מגרשים לבניית 154 יח"ד בשכונת רמות (הרכס) במחיר קרקע ממוצע של כ-25 אלף שקל ליחידת דיור. הקריטריונים לזכאות לרכישה או השכרת דירה, לדיור בר השגה, נקבעו לפני מספר חודשים על ידי מועצת מינהל מקרקע ישראל, אושרו על ידי שר האוצר ועוררו את סערתם של האזרחים כיוון שבמקום "מיצוי כושר השתכרות" עליו המליצה ועדת טרכטנברג, הוכנס סעיף "שנות ותק בנישואין", שנתפס כמקנה יתרון לאוכלוסייה החרדית. הפעם, היתרון הולך לאוכלוסייה הזאת, על פי זוגות חילוניים המעוניינים ל יהנות מדיור בר השגה.

התנאים משתנים ואינם קונסיסטנטיים! למרות המלצות ועדת טרכטנברג, ולמרות והחלטת קבינט הדיור, באשר לזכאות לדיור מוזל, התנאים משתנים מפרויקט לפרויקט, אין אחידות ואין משחק רחב בקריטריונים לזכאות. במקום להרחיב את התנאים ולהקל לטובת זוגות הצעירים בארץ, אנחנו מגלים שוב ושוב כי האופציה הטובה ביותר שלהם היא לעזוב לארצות מאפשרות יותר.

עיריית רעננה

הכותבת היא עיתונאית וסטודנטית לכלכלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות