להשלים את מהפכת השקיפות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להשלים את מהפכת השקיפות

אגרת בקשת חופש המידע היא המכשול הראשון ‏(אך לא האחרון‏) בדרכם של אזרחי המדינה לקבל מידע מרשויות

תגובות

בעקבות ההודעה שמשרד המשפטים פירסם באחרונה, שלפיה אגרות חופש המידע יופחתו באופן ניכר, איבדה ישראל את מעמדה כמדינה שבה אגרות אלה הן הגבוהות בעולם. התקנות החדשות כוללות לא רק הפחתה של אגרת הבקשה ואגרת הטיפול בבקשת חופש מידע, אלא אף קובעות פטורים בשלושה מקרים: נזקקים, חוקרים וארגונים הפועלים ללא מטרות רווח.

חוק חופש המידע, שנחקק לפני יותר מ-15 שנה, הסמיך את שרי המשפטים לקבוע פטורים מאגרה עבור קבוצות מסוימות. ואולם, באופן מעורר תהיות, מאז ועד היום עדיין לא קם השר שהוציא הוראה זו מהכוח אל הפועל. והנה, הגיעה השרה ציפי לבני ועשתה זאת. עבור גופים כמו התנועה לחופש המידע, שמגישה עשרות בקשות חופש מידע עבור הציבור ולמענו, מדובר בהחלטה שתשפיע באופן משמעותי על פעילותה היומיומית - השפעה שבסופו של יום תיטיב עם הציבור כולו.

מיכל פתאל

אחת ההחלטות החשובות בתקנות קובעת כי כאשר רשות לא תמסור את המידע המבוקש במסגרת לוח הזמנים שנקבע בחוק ‏(עד 30 יום‏), היא לא תוכל לגבות אגרה עבור הטיפול בבקשה. זוהי החלטה חשובה, מאחר שמעטות הן הרשויות שעומדות בלוח הזמנים הקבוע בחוק חופש המידע. ואולם החלטה זו אינה מספיקה, והיא לא מהווה איום מספיק כדי שרשויות יעמדו בלוחות הזמנים של החוק.

אגרת בקשת חופש המידע היא המכשול הראשון ‏(אך לא האחרון‏), בדרכם של אזרחי המדינה לקבל מרשויות שונות מידע - מידע ששייך מלכתחילה לאותם אזרחים ואמור לספק להם אינפורמציה על פעילות השלטון והחלטותיו ועל הגופים והכספים שמעורבים במוקדי קבלת ההחלטות. אין ספק כי הפחתת האגרות היא צעד חשוב ביישום זכות הציבור למידע - אך יש נושאים נוספים שעל שרת המשפטים לקדם, אם ברצונה להמשיך ולקדם את מהפכת השקיפות.

יש לקוות שהפחתת האגרות תוביל לגידול משמעותית במספר הבקשות שמוגשות לרשויות השונות - ולכן, יש הכרח לחזק את הממונים על חופש המידע במשרדים השונים. חיזוק - משמעותו הכשרת הממונים לתפקיד והעצמת מקומם במשרד ויכולתם להשפיע על הדרגים האחרים, שמבקשים פעמים רבות להכשיל העברת מידע לציבור. חשוב לא פחות: הגדלת היקף המשרה של הממונים, שכיום מבצעים את תפקידם במשרה חלקית ובנוסף לתפקיד אחר שאותו הם ממלאים באותו משרד.

אז אמנם איבדנו תואר בינלאומי, שהציב את ישראל בראש רשימות כאלה ואחרות. לא נורא. ייתכן שהמהלכים האחרונים שמוביל משרד המשפטים, והמאבקים המתמשכים של ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בשקיפות וחופש מידע, יציבו אותנו בראש רשימה אחרת - ראויה יותר.

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם