אין מוסכניקים - כי העדר לומד משפטים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין מוסכניקים - כי העדר לומד משפטים

בגלל התדמית והלחץ החברתי, בגלל העדריות - כך נוצר מצב שבו עורכי דין מחוסרי עבודה ובמוסכים חסרים עובדים

15תגובות

הדיון על החינוך הטכנולוגי ממשיך לעורר גלים, ונראה כי שר החינוך הנוכחי, ששם דגש גם על צורכי החברה העתידיים, מבין כי יש למהר ולפעול להקמת חינוך טכנולוגי מזן אחר מזה שהכרנו בעבר. בוגרי מערכת החינוך של המאה שעברה יודעים כולם את העובדה שלרוב יוצאי בתי הספר המקצועיים לא מצפה עתיד כלכלי מזהיר, בלשון המעטה.

ניקח למשל את החינוך הטכנולוגי בענף הרכב. בשנות ה–80 היו בארץ 120 בתי ספר שמלמדים מכונאות. כיום יש בודדים בלבד. הפסקת החינוך הטכנולוגי יחד עם הפער שבין ההתפתחות הטכנולוגית בענף זה לתדמיתו הנמוכה של המקצוע הביאה אותנו למחסור בעובדים במוסכים. על פי ההערכות, חסרים כ–2,000 עובדים בכלל המקצועות, ובעיקר בתחום הפח והטכנולוגיה המתקדמת.

מחסור זה עלול לפגוע בצרכנים בעתיד מבחינה שירותית ובטיחותית, כאשר ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח והביקוש ללימודי התחום ימשיך לרדת - לא יהיה מי שיתקן לנו את רכבי העתיד ומי שידע להתמודד עם הטכנולוגיה המתקדמת.

עופר וקנין

יש כל כך הרבה צעירים חובבי רכב בישראל, ואבחון וטיפול ברכב כבר נהפך לענף היי־טק בשנים האחרונות, אלא שרובם לא יעזו ללמוד את התחום ולעסוק בו ויעדיפו ללמוד משפטים - בגלל התדמית והלחץ החברתי, בגלל העדריות - וכך נוצר מצב שבו עורכי דין מחוסרי עבודה ומוסכים חסרי עובדים.

אין ספק כי לחינוך הטכנולוגי במתכונתו הישנה היו גם לא מעט חסרונות. סגירת בתי הספר המקצועיים נבעה מסיבה חברתית שכונתה "הסללה", דהיינו מדיניות שהפנתה נוער לבתי ספר מקצועיים ויצרה תחושה בקרב חלק מציבור התלמידים שהפנייה, לכאורה, היא למשהו נחות יותר. תחושה זו הותירה ככל הנראה אנשים עם משקעים עמוקים. התיוג לחינוך המקצועי יצר דימוי עצמי נמוך.

עם זאת, כפי שנוכחנו לדעת בשנים האחרונות, גם כיום קיימת הסללה בחינוך העיוני וגם היא יוצרת תיוג שכזה. מעבר לכך, היא גם יוצרת תחושת כישלון, שכן רק 53% מהתלמידים זוכים לתעודת בגרות, והיתר שלא מצליחים להגיע לבגרות, נשארים עם אותה תחושת קיפוח כפי שהיה בעבר עם התלמידים שהופנו לחינוך המקצועי.

אותם תלמידים שהיו בחינוך המקצועי סיימו עם "משהו ביד", מקצוע, ואילו אותם 47% שמסיימים כיום ללא תעודת בגרות יוצאים בידיים ריקות. תלמיד, שכל מטרת המערכת היא להעביר אותו בציון 55 ‏(זכאות‏), לא יוכל לעשות עם התעודה הזאת דבר. תלמיד שמסיים את התיכון ללא תעודת בגרות הוא במקרה הטוב תלמיד שסובל מ"נשירה סמויה". כל אלה יוצרים בהכרח דימוי עצמי נמוך, ומהווים בנוסף גורמים המגבירים אלימות.

אנחנו הצענו מתכונת חדשה ללימודים הטכנולוגיים בענף הרכב, שמספקת אופק תעסוקתי ואקדמי - שיטת אשכולות שתאפשר לימודים טכנולוגיים בכל בית ספר עיוני בישראל. התלמידים ירכשו את מיומנות המקצוע ביחד עם מיומנויות אחרות, כך שניתן יהיה לרכוש מקצוע טכנולוגי יחד עם בסיס להשכלה גבוהה.

אותם נערים ונערות ירכשו כלים שיאפשרו להם להתחיל ולהתפרנס מיד עם שחרורם מצה"ל במקביל ללימודים להשכלה גבוהה. שיטה זו, שמשולבת עם הסיוע של חיל החימוש והיחידה להכוונת חיילים משוחררים בצה"ל, תוכל להעניק הזדמנויות תעסוקה רבות לנוער שירצה להשתלב בענף הרכב ולהתקדם בו על פי יכולותיו וצרכיו.

אנו מקווים כי תפישת עולמו של שר החינוך תקדם את תהליכי השינוי המיוחלים בהכשרות ובקידום התעסוקה בענף תיקוני הרכב בישראל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותב הוא יו"ר איגוד המוסכים ופורום התיקון הבטוח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות