הוגש נגדכם כתב אישום? סיכוי של 75% שתורשעו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוגש נגדכם כתב אישום? סיכוי של 75% שתורשעו

בישראל השתרשה בתודעה הציבורית תפישה מוטעית בדבר התנהלות הליכים פליליים

6תגובות

נוכח פרסומים שהופצו לאורך שנים, ובהם נתונים שגויים אודות שיעור הרשעה של כ–99% מהנאשמים בישראל, השתרשה בתודעה הציבורית תפישה מוטעית בדבר התנהלות הליכים פליליים.

תפישה כזו קשה לשנות. גם לאחר פרסומם של מחקרים המצביעים על הטעויות שבחישוב נתוני ההרשעה הלא־סבירים, ואפילו אחרי שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ”ס‏) פירסמה הודעות בדבר שינויים בסטטיסטיקה הפלילית, עדיין קשה לרבים להפנים את המציאות הפלילית האמיתית בישראל.

מהי, אם כן, אותה מציאות, שנתוניה מוסכמים על כל הנוגעים בדבר - המשטרה, הפרקליטות, הסניגוריה, בתי המשפט וכמובן הלמ”ס? מדי שנה נבדקים במשטרה כ–380 אלף אירועים פליליים, מתוכם כ–42 אלף מגיעים לכדי כתבי אישום שמוגשים לבתי המשפט. מתוך אותם 42 אלף כתבי אישום בשנה, כ–11 אלף מבוטלים.

רוב ביטולי כתבי האישום, כ–6,500, נובעים מסיבות משפטיות מהותיות. במקרים אלה, התביעה מבקשת, נוכח סיבות מהותיות הקשורות לניהול ההליך או להערות בית המשפט, למחוק לחלוטין את כתב האישום, טרם מתן הכרעת הדין ‏(העשויה לזכות את הנאשם‏). המשמעות מבחינת הנאשם שקולה לזיכוי בדין - ולעתים אף טובה ממנה. יתר ביטולי כתבי האישום ‏(כ–4,500‏) נובעים מסיבות שאינן קשורות לבתי המשפט, כמו אי התייצבותם לדין של הנאשמים או, להבדיל, מותם.

הסטטיסטיקה הפלילית שמפרסמת הלמ”ס נוגעת רק לכ–31 אלף הנאשמים שכתב האישום נגדם אינו מבוטל. כך, מדגישה הלמ”ס בפרסומיה ל–2012 ול–2013, “הנתונים אינם כוללים את התיקים שנסגרו/נמשכו ולא הגיעו להכרעת דין... הנתונים המוצגים אינם משקפים בצורה מלאה את עבודת מערכת בתי המשפט והפרקליטות”.

מתוך אותם 31 אלף כתבי אישום שמסתיימים בהכרעת דין, כ–28 אלף נאשמים מורשעים לפחות באחת מהעבירות שבהן הואשמו. כלומר, כ–90% מבין הכרעות הדין הן הרשעות חלקיות או מלאות, כשרובן הן בעקבות הודאות באשמה במסגרת הסדרי טיעון. הנאשמים מורשעים בממוצע רק בחצי מהעבירות שבכתב האישום, לעתים ההרשעה אף לא בעבירות המרכזיות.

כ–200 הכרעות דין בשנה מזכות את הנאשמים מכל האישומים. זאת, בנוסף לביטול של כ–6,500 כתבי האישום, וכאמור משמעות הביטול דומה לזיכוי. ביתר הכרעות הדין נקבע כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, או שבשל נסיבות מקלות לא תירשם לחובתו הרשעה במרשם הפלילי ‏(הלמ”ס מסווגת הכרעות אלה כ”אי הרשעה” - אופן סיווג השנוי במחלוקת‏).

מהו, אם כן, שיעור ההרשעה? מורכבות ההליך הפלילי מאפשרת דרכי חישוב שונות לשיעור ההרשעה, בהתבסס על הנתונים המספריים שהוצגו. במחקר הבוחן שיעורי הרשעה, שאותו ערכנו עם פרופ’ אורן גזל־אייל, הצענו כמה מודלים לבחינת שיעורי הרשעה. בכל אחד מאופני החישוב, שיעור ההרשעה מקרב כלל הנאשמים הוא בין כ–70% לכ–80%.

אם מבקשים להיתלות בנתוני הלמ”ס, הדרך המתאימה ביותר היא לחלק את 28 אלף ההרשעות החלקיות והמלאות ב–37,500 ‏(42 אלף פחות 4,500‏) כתבי האישום המוגשים ואינם מבוטלים בשל אי התייצבות הנאשם או מותו. בהתאם לשיטה זו, מדובר בשיעור הרשעה של כ–75%.

סטטיסטיקה זו טרם הופנמה בציבור ובתקשורת הישראלית. כך, פרסום השנתון הסטטיסטי ל–2013 לווה בכותרות עיתונות מוטעות: “כ–90% מהנאשמים המבוגרים בעשור האחרון הורשעו” או “הוגש נגדכם כתב אישום? הסיכוי שתורשעו הוא 90%”, בעוד שכותרות מדויקות להצגת הנתונים שבשנתון הן “90% מהנאשמים המבוגרים שההליך בעניינם הסתיים בהכרעת דין - הורשעו”, ולחלופין, “הוגש נגדכם כתב אישום? הסיכוי שתורשעו הוא 75%”.

סי די בנק

הכותבת היא מנהלת מחלקת המחקר של הרשות השופטת
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות