לימוד ערבית בבתי הספר - בזבוז של 100 מיליון שקל בשנה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לימוד ערבית בבתי הספר - בזבוז של 100 מיליון שקל בשנה

כל מי שניהל אי־פעם חטיבת ביניים מכיר את הלחצים הקבועים של תלמידים והורים לקבל "פטור" מלימודי ערבית

102תגובות

כיציאת ידי חובה כלפי המיעוט שבתוכנו והמיליונים שסביבנו, אנחנו מלמדים ערבית את כל התלמידים בחטיבת הביניים - ולקראת שנת הלימודים תשע”א הגדילה מנהלת מחוז צפון, וקבעה שהלימודים שם יחלו כבר בכיתה ה’.

השפה ערבית כיום אמורה להילמד בהיקף שלוש שעות שבועיות בכל בתי הספר במגזר היהודי בכיתות ז’־י’. רבים מבתי הספר אינם מצייתים להנחיה זו ‏(כ–20% מחטיבות הביניים‏), ובכל זאת: 80% מן התלמידים לומדים במשך שלוש שנים לפחות שעתיים־שלוש שבועיות של ערבית.

מדובר במשאבי מדינה אדירים. מחקר מקיף שנעשה עבור משרד החינוך על ידי מכון סאלד ב–2006, מצא שהוראת השפה הערבית במדינת ישראל כרוכה בקשיים רבים: החל מתוכנית וחומרים מיושנים, דרך מוטיבציה נמוכה והתנגדות התלמידים למקצוע וכלה בהיעדר מורים מתאימים.

כל מי שניהל אי־פעם חטיבת ביניים מכיר את הלחצים הקבועים של תלמידים והורים לקבל "פטור" מלימודי ערבית. תלמידים יהודים אלה, שמתקשים לפני הכל בשפת האם שלהם עצמם, אינם מסוגלים לעמוד בדרישה הנוספת לערבית.

ירון קמינסקי

מחקרו של רן לוסטיג במסגרת מכון מנדל ‏(2007‏) ומחקר של מומחים במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ‏(2012‏) הציגו גם הם את אותה תמונת מצב עגומה. כמה מלומדי הערבית בחטיבות הביניים מגיעים לבחינת הבגרות בי”ב? ב–2004 הגיעו רק 5% ‏(2,500 תלמידים‏) להשלים את הבחינות בי”ב, ולפי דיווחים, השיעור הזה נמצא בירידה. שאר ה–95% שוכחים את מה שלמדו מיד לאחר שסיימו כיתה ט’.

בהערכה גסה, מדינת ישראל מוציאה מדי שנה כ–100 מיליון שקל על לימודי הערבית ליהודים בכיתות ז’־ט’ - שלא נותר מהם דבר אצל רוב התלמידים. זהו אחד מבזבוזי התקציב הגדולים ביותר במערכת החינוך לאורך שני. ובמחוז צפון הרחיבו את האיוולת הזאת לכיתות ה’־ו’.

לתלמידים, החל מכיתה ג’ ועד י”ב, יש בשבוע 11–14 מקצועות לימוד שונים; הרבה יותר מדי. רובם נלמדים בהיקף של שעתיים שבועיות, והתלמידים עסוקים תמיד בשאלה “מה עכשיו?”, כלומר, איזה מקצוע לומדים בשעה הקרובה והיכן. במקום להוריד את מכסת המקצועות לשישה־שמונה ולהעמיק, יש מי שהחליט להוסיף עוד מקצוע לתלמידי כיתות ה’־ו’.

האפשרות החלופית היא הגיונית בהרבה וזולה לאין שיעור: להפסיק את הבזבוז המונומנטלי וללמד ערבית רק לתלמידים מעוניינים בחטיבה העליונה ‏(י־י”ב‏). ללא עומס האיבה שמצטברת כלפי המקצוע בחטיבת הביניים, אפשר יהיה לפנות אל הגיונם של התלמידים, במהלך כיתה ט’, ולשכנעם ללמוד ערבית לבגרות. אלה ילמדו מרצונם, מתוך בחירה, כשתכלית הלמידה ברורה להם: שימוש מגוון בשפה הערבית בהמשך דרכם ‏(צה”ל או אחריו‏). אין להוציא מכלל אפשרות, שבאופן זה יוקרתה של הערבית בקרב התלמידים היהודים תעלה מאוד, והביקוש לה יגדל.

משרד החינוך צריך להותיר להחלטתו של כל בית ספר את ההכרעה בשאלה אם להקדיש ממשאביו ללימוד ערבית בחינוך העל־יסודי - ובעיקר: המשרד צריך “להפוך כל אבן”, גם בתחומים שהם בניגוד ברור ל”תקינות פוליטית”, ולהפסיק את מה שהוא חסר תכלית וחסר סיכוי. אחוות־עמים, אם תבוא, לא תצמח מכאן, אבל חיסכון גדול ויתר אוטונומיה לבתי הספר בוא־יבואו בדיוק מהמקום הזה.

הכותב הוא בעל תואר שלישי במינהל החינוך ומנהל תיכון לשעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות