השלום מתחיל בטיהור השפכים

מתוך כ-55.2 מיליון מטרים מעוקבים ‏(מלמ”ק‏) מי שפכים שמקורם ברשות הפלסטינית, רק כ-5.5 מלמ”ק מי שפכים מטופלים בישראל או ברשות

אברהם ישראלי
אברהם ישראלי

משקי המים בגדה המערבית ובירדן מתאפיינים בתשתיות מים רעועות וחסרות, ובטיפול קלוקל ורשלני בשפכים. בעיה זו היא גם נחלתה של ישראל, שכן בשל היעדר טיפול ראוי בשפכי הרשות הפלסטינית ומדינת ירדן, מוזרמים לנחלי ישראל כמדי שנה מיליוני מטרים מעוקבים של שפכים, המזהמים את הקרקע ומי התהום. פתרון לבעיה הסביבתית יושג אך ורק באמצעות שיתוף פעולה אזורי בנושאי מים.

ברשות הפלסטינית פועל כראוי מתקן אחד לטיהור שפכים - ביישוב אל־בירה, בשאר היישובים, העירוניים והכפריים, הטיפול הוא חלקי או שאינו קיים כלל. כך, מתוך כ–55.2 מיליון מטרים מעוקבים ‏(מלמ”ק‏) מי שפכים שמקורם ברשות הפלסטינית, רק כ–5.5 מלמ”ק מי שפכים מטופלים בישראל או ברשות, והיתר, כ–50 מלמ”ק, מוזרמים לבורות ספיגה או לנחלים. שפכים גולמיים אלה מכילים מגוון מזהמים, שבחוסר טיפול או בטיפול לקוי, עלולים לזהם את הקרקע ואת מי התהום ואף לסכן את בריאות הציבור.

הטיפול בשפכים בערים הפלסטיניות מתבצע על ידי מערכת איסוף שפכים, שבמרבית המקרים מזרימה את מי השפכים לאחד הנחלים הזורמים מערבה לעבר ישראל או מזרחה לבקעת הירדן. בדרכם לנחל, המים המזוהמים מחלחלים בחלקם לקרקע, ובכך עלולים לגרום לזיהום מי התהום שבאקוויפר ההר.

בכפרים רבים ברשות הפלסטינית, לעומת זאת, אין כלל מערכת לאיסוף שפכים, והליך הטיפול בהם כמעט שאינו קיים. בכל בית אב קיים בור ספיגה, שממנו השפכים מחלחלים לקרקע ומסכנים את איכות מי התהום. אחת לתקופה השפכים נשאבים על ידי ביוביות ומוזרמים לאחד הנחלים.

מכון טיהור שפכים בבית שאןצילום: עבדאללה שמא

כך למשל, נחל קדרון, הזורם לאורך 34 ק”מ דרך מדבר יהודה בואכה ים המלח, מוליך מדי שנה כ–12 מלמ”ק של שפכים גולמיים שמקורם במזרח ירושלים. השפכים מוזרמים באין מפריע וללא כל טיפול, כך שכ–7 מלמ”ק של ביוב גולמי עושים דרכם לים המלח בכל שנה.

הפער בין מצב משק המים בישראל לעומת משקי המים באזור בא לידי ביטוי גם בכמות רזרבות המים הזמינה. מערכת מי התהום באקוויפר ההר, שבה נתח גדול מרזרבת המים של ישראל, נמצאת ברובה מתחת לשטחי הרשות הפלסטינית.

אמנם הן ישראל והן הרשות כפופים להסכמים המגבילים את היקף השאיבה מהאקוויפר, שנועדו למנוע את הידלדלות המאגר תוך שמירה על איכות מי תהום גבוהה, אולם הגבלות אלה מאלצות את הצדדים למצוא אלטרנטיבות הולמות לאספקה סדירה של מים. בעוד שלישראל יש את היכולת הטכנית והכלכלית להתפיל מים מהים התיכון, לאוכלוסייה הערבית, הניזונה בעיקר ממי התהום, אין את האפשרות הזו. לפיכך, רזרבות המים העומדות לרשות הפלסטינית קטנות בצורה משמעותית מאלה של ישראל.

המצב העגום של משק המים ברשות הפלסטינית מחייב שיתוף פעולה אזורי בתחום הטיפול בשפכים, תוך סיוע ישראלי במציאת פתרונות טכנולוגיים. ישראל, בהיותה מדינה עם מקורות מים מצומצמים, צברה במהלך השנים ידע מקצועי נרחב, המציע פתרונות מתקדמים ויעילים לניהול משקי מים ברמה הלאומית והאזורית, ואף קנתה לעצמה שם עולמי כמי שניצבת בחזית הטכנולוגית והמדעית בתחום תעשיית המים.

שיתוף הפעולה לקידום משקי מים ברי־קיימא באזורנו הוא צורך השעה. כיום ניתן לראות ניצנים של שיתוף פעולה, שביכולתו להיטיב עם איכות הסביבה באזורנו. כך, למשל, קיימת תוכנית אב להסדרת נחל קדרון והשפכים הזורמים בו. בנוסף, במסגרת אירועי ווטק 2013, שיתקיימו באוקטובר, ייערך מפגש בין משלחות מירדן, מישראל ומהרשות הפלסטינית לדיון ולקידום רעיונות לשיתוף פעולה ומציאת פתרונות טכנולוגיים לנושאי השפכים הלא מטופלים בכפרים בירדן, ברשות הפלסטינית וגם בישראל ‏(בעיקר במגזר הבדואי בנגב‏).

הכותב הוא יו”ר איגוד המים הישראלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker