כלל ראשון בפריפריה: חייבים לצאת מהפריפריה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלל ראשון בפריפריה: חייבים לצאת מהפריפריה

הכמיהה לספוג תרבות אחרת ולגוון את היצע מקומות התעסוקה והלימודים, משאירה מעט מאוד צעירים בערי הפריפריה אחרי גיל 21

28תגובות

יום לאחר השחרור מהצבא, בעודי מחנה את המכונית של הורי מתחת לביתם בכרמיאל, כבר הבנתי: פה אני לא יכול להישאר. זה היה אחד מאותם רגעים נדירים שבהם תובנה מתחברת לתחושה פיסית ברורה, שלהישאר בעיר הקטנה משמעו להיתקע כמו ידית הברקס שנכנסה הרגע למקומה; ולהיתקע בפריפריה זה הסיוט הכי גדול של צעירים רבים שגדלו בה.

לכאורה מה כל כך רע? בהשוואה לערי פריפריה אחרות, כרמיאל מציעה איכות חיים לא רעה, בסביבה מטופחת ומתוכננת היטב. יש בה מכללה מצוינת ‏(אורט בראודה‏), אפשרויות תעסוקה מסוימות במפעלים ובמרכזים המסחריים ועוד. אבל הכמיהה לספוג תרבות אחרת ולגוון את ההיצע והאיכות של מקומות התעסוקה והלימודים, משאירה מעט מאוד צעירים בערי הפריפריה אחרי גיל 21.

ירון קמינסקי

המפגש הראשון עם אותה "תרבות אחרת" מתקיים בדרך כלל בצבא, המשמש גם כיום כור היתוך משמעותי וראשוני עבור צעירים רבים ממקומות שונים בארץ. רק אחרי שהתחברתי בצבא עם אנשים מרמת השרון או מתל אביב, הבנתי מה כל כך רע בפריפריה; הבנתי איזה עושר תרבותי נחסך ממני, על אף שתמיד קראתי בשקיקה את מוספי סוף השבוע של העיתונים הארציים; הבנתי כמה הזדמנויות לחינוך, תעסוקה וקשרים חברתיים נכונים מחכים לי בחוץ, במרחק של עשרות קילומטרים ממני ‏(ללא קו רכבת‏).

במלים אחרות, גיליתי עד כמה גדלתי בפריפריה - רק אחרי שיצאתי ממנה. כך או כך, מבט חוזר על כרמיאל, כמעט עשור לאחר אותה הרמת ברקס ורצון לשעוט קדימה, מגלה עיר שונה מעט. מערכת הבחירות הקרובה, למשל, לראשות העיר מריצה שני מועמדים בולטים. הראשון הוא עדי אלדר, ראש העיר המכהן ב-24 השנים האחרונות ויו"ר השלטון המקומי לשעבר, שרץ בשותפות עם רינה גרינברג, סגנית ראש העיר, ויריבתו המרה בבחירות הקודמות.

אז, הקמפיין של גרינברג מטעם ישראל ביתנו כלל בעיקר שני דברים - הכפשתו של אלדר והבטחה לשמירת הטוהר היהודי של כרמיאל והגנה על בנותיה מבני הכפרים הערביים הסמוכים. כעת, לא רק שהיא ואלדר, שהיה נציג המערך בשנות ה-90, רצים יחד - אלא שאף תיתכן רוטציה ביניהם אם ייבחר. אם מישהו חיפש מיקרו-קוסמוס להקצנת העמדות הפוליטיות בישראל, הוא יכול אולי למצוא אותו בכרמיאל.

מול הזוג המוזר הזה, רץ ברשימה עצמאית משה קונינסקי, מנכ"ל התאחדות הספורט לבתי ספר בישראל, ששם דגש בקמפיין שלו בעיקר על שיפור רמת החינוך בעיר. ולפי נתוני הזכאות לבגרות ב-2012, שפורסמו בתחילת החודש, נראה כי יש מה לשפר בתחום. כרמיאל ממוקמת במקום ה-97 ברשימה הארצית, עם 59% אחוזי זכאות ‏(לעומת 60.4% ב-2011‏).

זאת, בעוד השכנה הדרוזית בית ג’אן זינקה למקום הראשון עם שיעורי הצלחה של יותר מ-90% בבגרות. בערים שמהן מגיעים חברי מהצבא ומהאוניברסיטה, כמו רמת השרון או רעננה, אם תהיתם, מזנקים שיעורי הזכאות ליותר מ-80% - ומשאירים אבק של השלמת פערים ואמביציה עבור תושבי הפריפריה, שרוצים להשוות את נקודת הפתיחה שלהם.

הצעירים שגדלים היום בכרמיאל אולי יהיו מקושרים יותר למרכז בעזרת הרכבת שעתידה להגיע לעיר עד 2017, אבל עם רמת החינוך הנוכחית שהעיר מציעה, הפערים התרבותיים שייתקלו בהם בעתיד ימשיכו להרחיק אותם ממרכזי הכוח וההשפעה של ישראל. הסיבה היחידה שמוביליות מסוימת בכל זאת מתאפשרת היא לא פעם תוצר של מזל - ובעיקר אמביציה אישית.

אמביציה זו נוצרת לא מעט בשל העובדה שהפריפריה, בין אם היא צפונית או דרומית, דואגת להשאיר אותך רעב. בעוד שאצל צעירים שגדלו כל חייהם בתל אביב או בעיר מרכזית אחרת, עשויה להיווצר לעתים עייפות מסוימת - מאחר שראו וספגו כל כך הרבה עד גיל 20 - אצל צעירים שמגיעים מהפריפריה נותרת סקרנות בריאה ורצון עז לגלות וללמוד את כל מה שנחסך מהם עד כה. ואולי בסופו של דבר הם פשוט יודעים שאין להם לאן לחזור.

הכותב הוא עורך ב-TheMarker וכותב ב"כביש 40"

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם