ההתבטאויות של ארדואן עולות לטורקיה ביוקר

מדיניות חוץ לא שקולה יכולה להסב נזק ממשי, כפי שלמדה טורקיה על בשרה

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי בראל

כמה עולה מדיניות חוץ? כמה עולות הסנקציות האמריקאיות על איראן לאזרח האמריקאי? כמה כסף הפסידו החברות האירופיות בגלל המהומות במצרים?

התפישה השגורה היא שסנקציות או הקפאת יחסים דיפלומטיים בין מדינה מערבית למדינה בעולם השלישי מסבה נזק חמור רק למדינת היעד, אך אם שואלים את חברות הנפט או את מפעלי הייצור האמריקאיים או האירופים, מתברר שהעלויות שסופג האזרח האמריקאי או האירופי בגלל מדיניות החוץ גדולות ומכאיבות. לפני שנה העריכו שלוש חברות נפט גדולות בארה"ב כי הסנקציות על איראן עולות לאזרח האמריקאי כ–25 סנט לגלון בנזין. על מוצרים אחרים קשה לקבל מידע, את העלות הכוללת של הסנקציות, כולל הפסדים פוטנציאליים, כמעט בלתי אפשרי להעריך, ואילו נתוני עלות לצרכן אינם קיימים.

כתבות נוספות באתר TheMarker

עובדות מפתיעות על רוכשי הדירות ב-2013

המנהל שלכם מהגהינום? אל תתנו לו להרוס לכם את החיים

"אם כבר הולכים לגיהנום, למה לא ליהנות מהחיים"

רג'פ טיים ארדואןצילום: רויטרס

אבל לא רק סנקציות שמטילות מדינות המערב פוגעות ישירות בקופה הלאומית. גם מדיניות חוץ לא שקולה יכולה להסב נזק ממשי, כפי שלמדה טורקיה על בשרה. לפני כחודש דווח כאן על החשש הטורקי מפני נתק כלכלי עם המשטר הצבאי במצרים בשל התקפתו הבוטה של ארדואן על הצבא המצרי, שהדיח את מוחמד מורסי. אז עדיין לא התבהרה במלואה מידת הזעם המצרי על ראש הממשלה הטורקי, שהלך והתגבר עד שחולל נתק מלא בין פדרציית לשכות המסחר המצריות לבין טורקיה.

מה שהביא את המתח בין המדינות לשיא היה התבטאותו האחרונה של ארדואן, שהטיח באחמד אל־טייב, שיח' אל־אזהר, המוסד הדתי החשוב ביותר במצרים ובעולם המוסלמי כולו, כי "ההיסטוריה תקלל אותו כשם שקיללה אינטלקטואלים דתיים בעבר", משום שהשיח' תמך בהפיכה הצבאית ובהפלת מורסי. "לא נחדש את הקשר עם טורקיה עד שראש הממשלה הטורקי יתנצל", נאמר בהודעת פדרציה לשכות המסחר.

בעקבות ההודעה דרשו גם חברי התאגדות עובדי התיירות להחרים את טורקיה ואת קטאר, שתיהן תומכות באחים המוסלמים, ולהסירם מרשימת יעדי התיירות. חברי ההתאגדות גם קוראים לאזרחי מצרים לא להשתמש בחברות התעופה של טורקיה ושל קטאר. בשנה שעברה הגיעו לטורקיה כ–100 אלף תיירים מצרים, ומתחילת השנה הגיעו למצרים כ–40 אלף תיירים טורקים. החרם הזה לא ימוטט את הכלכלה הטורקית, אך אין הוא היחיד המופעל נגדה.

חברת ההשקעות הענקית TAQA מאיחוד הנסיכויות, שהתכוונה להשקיע 12 מיליארד דולר בהקמת תחנת כוח בטורקיה, הודיעה לפני כשבועיים על הקפאת ההשקעה, הנחשבת לגדולה ביותר בטורקיה. איחוד הנסיכויות, המסייעת למצרים בכ–3 מיליארד דולר ושרואה באחים המוסלמים אויב רעיוני, החליטה גם היא להעניש את טורקיה בשל מדיניותה כלפי מצרים. לפני ההפיכה השקיעה טורקיה כ–2 מיליארד דולר במצרים, והתכוונה להרחיב את הסחר עמה לכ–5 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. החזון הזה נכנס לקיפאון עמוק, שכן היצוא הטורקי למצרים נעצר כמעט לחלוטין.

החרם המצרי, שמצטרף לאובדן השוק הסורי ולצמצום היבוא במדינות המפרץ, מעמיד את גירעון הסחר הטורקי מתחילת השנה על כ–60.5 מיליארד דולר, כ–18.3% יותר מהשנה שעברה. נתוני יולי מצביעים על גידול של כ–10% ביבוא לעומת גידול של 2.2% ביצוא בהשוואה לאותה תקופה אשתקד, וזאת עוד לפני העלייה האחרונה במחירי הנפט, שתסב לטורקיה הוצאה נוספת של כ–300 מיליון דולר.

ללא קשר למדיניות החוץ, הלירה הטורקית צנחה מאז מאי ב–8%, וקשה לצפות שהיא תסתפק בכך לאור מדיניות ויסות הריבית של טורקיה, שהכריזה כי אחרי העלאה האחרונה החודש לא תעלה את הריבית עד סוף השנה.

האופוזיציה הטורקית הרפה ממהרת, כצפוי, לתקוף את ארדואן על מדיניות החוץ שלו, שמבודדת את טורקיה במזרח התיכון וגורמת למדינה נזק כלכלי עצום. ואולם, אם בעבר היו התקפות כאלה נחשבות לנביחות עמומות על שיירה כלכלית איתנה שדוהרת ללא מעצורים, כעת נשמעים גם קולות מודאגים בקרב כלכלנים וארגונים כלכליים, החוששים כי הנס הכלכלי שחולל ארדואן לפני יותר מעשור הולך ומתפוגג. אמנם נתוני המאקרו עדיין טובים, ואת מקום השווקים הערביים תופסים שווקים בדרום אמריקה ואפריקה, וגם היצוא לאירופה רשם גידול, אך כאשר האזרח הטורקי שמקבל את שכרו בלירות טורקיות נאלץ לשלם הרבה יותר בעבור מוצרים מיובאים, מתגברת התחושה שמישהו אינו שולט היטב בהגה הכלכלי.

תחושה כזאת, אם תתגבר ותשתרש, עלולה להיות הרסנית מבחינתו של ארדואן, שנשען על ההצלחה הכלכלית כמנוף רב עוצמה לקידום שאיפותיו הפוליטיות. בשנה הבאה הוא ירצה להיבחר לנשיא המדינה ולהעביר רפורמות משמעותיות בחוקה. יהיה לו קשה לשכנע את הציבור לתת לו שוב את תמיכתו אם ייראה כמי שהורס את הענף שעליו הוא נבנה. נותר רק לבחון עד כמה מצרים וסוריה ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הפנימית בטורקיה ו"ינקמו" את נקמתם בארדואן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker