בית הדין לעבודה מבלבל בין אינטרסים לזכויות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הדין לעבודה מבלבל בין אינטרסים לזכויות

בתי הדין לעבודה אימצו תפישת עולם שעל-פיה האינטרסים של קבוצת עובדים מצומצמת הם ברמת עליונות גבוהה יותר מהאינטרסים של פיתוח המשק

7תגובות

שורה של החלטות שניתנו על ידי בתי הדין לעבודה בתקופה האחרונה מעידה בבירור על כך שבתי הדין לעבודה אימצו תפישת עולם שעל-פיה האינטרסים של קבוצת עובדים מצומצמת הם ברמת עליונות גבוהה יותר מהאינטרסים של פיתוח המשק.

עובדי חברת החשמל ועובדי נמלי הים הם כידוע עובדי המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה, המציעים שירותי תשתית חיוניים למגזר העסקי ולציבור הרחב. מעבר לכל מסך הטיעונים, הסברות, ההנחות והפלפולים, ניצבת תוצאה ברורה: על-פי השקפת בתי הדין לעבודה, המדינה לא יכולה לקבל החלטות על פיתוח מערכת ייצור החשמל או הקמת רציפי ים חדשים מבלי לקבל את הסכמת העובדים בחברות אלה.

פיתוח נמלי הים הוא בלב תשתית העתיד של המשק, שכן סחר החוץ של ישראל מהווה חלק מרכזי בכלל הפעילות הכלכלית של המדינה. ואולם, בית הדין הארצי לעבודה החליט שמותר לו לעכב ולדחות מכרזים שהוצאו מטעם המדינה, אף שזה עלול לבלום את הביצוע של הקמת נמלי הים החדשים לתקופה בלתי ידועה.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לא היסס לקבל החלטה שלפיה חיבורה של תחנת הכוח החדשה דוראד תיעשה כך "שעם חשמול תחנת דוראד ייקבעו האמצעים לניתוקה מרשת החשמל". בית הדין הארצי לעבודה אף אישר עמדה זו, וקבע כי אם המדינה לא תהיה ערוכה לחידוש המשא ומתן, "יהיו העובדים רשאים לנתק את תחנת דוראד ולנתק את החשמל לאתר דליה".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מי צריך GMAT? מחקר חדש: בעלי ציונים גבוהים הם מנהיגים גרועים

עברתם באור אדום? חציתם קו הפרדה לבן? המלשינון של CarCar ידווח

אמיל סלמן

בתמצית, פיתוח מערכת התשתיות החשובות ביותר לעתיד הכלכלה מותנית בהסכמת העובדים. פעם, כל שירותי הטלפוניה בישראל היו בידי חברה מונופוליסטית אחת - בזק. בשלב מאוחר יותר, נותקו מבזק שירותי הטלפוניה הבינלאומיים שנפתחו לתחרות. התוצאה היתה הוזלה של 70% בעלויות. לאחר מכן, הוקמו כתחרות לבזק חברות סלולריות. איש לא טען שהרפורמה בשירותי הטלפוניה תיבלם מכיוון שהיא יכולה להשפיע על תנאי עבודתם של העובדים בחברות אלה. אם כן, מאיזה עולם ערכים שואבים בתי הדין לעבודה את התפישה שהאינטרסים של קבוצת עובדים מצומצמת עדיפים על האינטרסים של כלל הציבור?

נראה שהדבר נובע מכמה תפישות יסוד שגויות: הראשונה, בתי הדין לעבודה לא השכילו לעשות את האבחנה הראויה בין אינטרסים לבין זכויות. אין כל ספק שלעובדי נמלי הים יש אינטרסים שהם לא יוצבו בפני תחרות ושהם ישמרו על מעמדם המונופוליסטי, שכן ייתכן שתחרות בעתיד תשפיע על תנאי עבודתם. אינטרסים יש לכולנו במגוון רחב של תחומים, אבל עצם קיומו של אינטרס לא יוצר זכות מוקנית. לאף עובד במדינת ישראל אין זכות מוקנית שלפיה הוא ימשיך לעבוד בחברה מונופוליסטית או שהוא לא יהיה חשוף לתחרות או שתנאי עבודתו לא יושפעו מתחרות. אם היינו נוקטים גישה זו, גלגלי המשק היו נעצרים בחריקה מחרידה והיינו מידרדרים לאחור.

הסיבה השנייה היא הראייה המאוד מצומצמת של בתי הדין לעבודה, שעל-פיה הם אמונים בהקפדה יתרה על מה שהם רואים כזכות עובדים, מבלי לאזן בין ההגנה על האינטרסים של קומץ עובדים לבין ההשפעה הכוללת של החלטותיהם על כלל הציבור. שכן, יש להבין, שביתה בנמלי הים היא בפועל שביתה מול המשק כולו, המגזר העסקי והציבור הרחב.

והסיבה השלישית היא אי ההבנה המספקת של בתי הדין לעבודה את מהות זכויות היסוד של הפרט. ואולם, כפי שאמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרון ברק, "זכויות האדם אינן זכויות מוחלטות. זכויות אלה אינן משקיפות על הפרט כאי בודד, הן אינן עוסקות בפרט ביחסיו עם עצמו. זכויות האדם הקבועות בחוק היסוד משקיפות על הפרט כחלק מהחברה".

זכויות היסוד של הפרט כופפות ראשן בפני אינטרס ציבורי רחב המשלב תכלית ציבורית ראויה, שהשגתה מאלצת לפגוע בזכויות הפרט. נראה כי בתי הדין לעבודה סבורים שככל שהדבר נוגע לעובדי נמלי הים וחברת החשמל, האינטרסים שלהם ולא הזכויות שלהם מוצבים מעל לאינטרסים של כלל המדינה.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות