הכישלון של ועדת צמח - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכישלון של ועדת צמח

בחינה של חוק הנפט מצביעה על כישלונותיה של ועדת צמח

19תגובות

הממשלה החליטה להקטין את מכסת הגז ליצוא ובכך שינתה את המלצות ועדת צמח בעניין. לכאורה, שופר מצבו של המשק הישראלי. ואולם, החלטת הממשלה בעייתית שכן היא מושתתת על המלצות ועדת צמח מבלי לפתור את הכשלים הרציניים שנפלו בהן. לדעתנו, המלצות אלה אינן יכולות להוות בסיס לקיומו של דיון ציבורי בנושא כה כבד משקל; ובוודאי שאסור לבסס עליהן החלטת ממשלה בנידון.

בחינה של חוק הנפט מצביעה על כישלונותיה של ועדת צמח. החוק מסמיך את שר האנרגיה והמים לחייב בעל זכויות קידוח מטעם המדינה לספק "תחילה" מן ה"נפט" ‏(מונח הכולל גז טבעי‏) שהוא מפיק בישראל את הכמות הדרושה, לדעת השר, לתצרוכת ישראל. אין ספק, כי סעיף זה נועד להבטיח את צורכי האנרגיה של המשק הישראלי. בניגוד לנקודת המוצא של חוק הנפט, נקודת המוצא של ועדת צמח היתה הפוכה.

הוועדה סברה שעליה לקבוע את מכסת היצוא בהתאם לדרישת החברות, כך שרק היתרה תיוותר לצורכי המשק. כלומר, במקום לקבוע את צורכי המשק תחילה ולגזור מכך את נפח היתרה המותרת ליצוא, גזרה הוועדה את צורכי המשק על בסיס האינטרסים של החברות.

הפער בין גישת החוק ‏("צורכי המשק תחילה"‏) לבין גישת הוועדה ‏("יצוא תחילה"‏) ניכר בבירור כשמשווים בין הדו"ח הסופי של הוועדה לבין דו"ח הביניים. במסקנות הביניים לא ננקבו כמויות ליצוא, אלא נקבע העיקרון שלפיו תחילה יש להבטיח את צורכי המשק, בין השאר בהתחשב בהתפתחויות הצפויות בביקושים לגז טבעי.

עמוס בן גרשום / לע"מ

בהמשך לכך, קבע דו"ח הביניים את כמות הגז שיש להבטיח לטובת המשק, תוך קביעת מנגנון לעדכון הביקושים, והוצהר כי "לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הטבעי הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי... נמוך מצורכי המשק". לכן, הוועדה לא ציינה את כמות הגז שיש להתיר את יצואו ולא את בסיס ההיצע של שדות הגז המקומיים שממנו ייגזר היצוא.

לעומת זאת, בדו"ח הסופי המליצה הוועדה על יצוא של כמויות גז טבעי ניכרות. המשמעות של קביעה זו היא שבמקרה שבו בסיס ההיצע משתנה וההערכות של הוועדה מתגלות כשגויות, כפי שכבר קרה, נפגעים צורכי המשק - ולא צורכי היצוא.

חובה על כל רשות מינהלית להפעיל את שיקול דעתה רק בהתבסס על תשתית עובדתית הולמת. חובה זו חלה הן על ועדת צמח והן על הממשלה, שכן הבטחת צורכי האנרגיה של המשק חייבת להתבסס על תשתית עובדתית רצינית, המתייחסת בראש ובראשונה לפוטנציאל ההיצע והביקוש של הגז הטבעי בישראל.

למרבה הצער, נראה שוועדת צמח והממשלה לא עמדו בחובה בסיסית זו. המלצות הוועדה מבוססות על הערכת יתר של היצע הגז הטבעי בים התיכון ועל הערכת חסר של הביקוש הצפוי במשק הישראלי. למעשה, ההמלצות רותמות את העגלה לפני הסוסים, שכן הן מאפשרות יצוא של גז בשלב שבו עדיין אין כל ודאות ביחס לעתודות הקיימות בישראל.

הוועדה עצמה ציינה כי הקושי בקביעת מדיניות "נובע בראש ובראשונה מהעיתוי שבו פועלת הוועדה, כאשר עדיין קיימת אי בהירות גדולה באשר להיקף הגז הקיים במשק הישראלי".

והנה, על אף היעדר נתונים מוכחים בנידון, קבעה הוועדה כי היצע הגז הוא 950 BCM, כאשר, נכון לעת הזאת, רק 280 BCM מנפח זה מהווה עתודות גז טבעי שנתגלו ושניתנות להפקה. בתחשיבה המופרז כללה הוועדה משאבים שהפקתם מוטלת בספק. מנגנון חישוב ההיצע הבעייתי גם לא עמד במבחן המציאות, שהרי זמן קצר לאחר פרסום דו"ח הוועדה הסופי נכשלו הקידוחים בשדות שרה ומירה.

אין ספק כי ההמלצות על היקף היצוא נגזרות מתשתית עובדתית רעועה ביחס לעתודות הקיימות. ניתן לומר, שוועדת צמח חטאה בשניים: לא רק שהעדיפה בניגוד לחוק את היצוא על פני צורכי המשק, אלא שהעובדות בשטח סותרות את ההנחות שעליהן התבססה.

הנזק העלול להיגרם מחטאים אלה עצום. בעטיים עלולה מדינת ישראל לגלות כי הגז המצוי הלכה למעשה באדמתה אינו מספק את תצרוכת האנרגיה של המשק, לאחר שליטרת הגז שהותרה ליצוא כבר נמסרה לידיים זרות. החלטת הממשלה בעייתית בבירור. ההפחתה שעליה הוחלט על ידי הממשלה עדיין מקיימת את העיקרון של "יצוא תחילה" מבלי שיש בידינו די מידע לקבוע שהגז שייוותר בישראל אכן ייתן מענה לצורכי המשק הישראלי בעתיד.

הכותבים הם מרצים בקליניקה למשאבי ים וסביבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות