פתרון הוליסטי לשילוב הערבים והחרדים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתרון הוליסטי לשילוב הערבים והחרדים

יש לנתב את ההשקעה הציבורית בתחום לא רק לעידוד השכלה בקרב חרדים וערבים, אלא גם להשמתם בעבודה

4תגובות

בעוד הדיון הציבורי סביב התקציב וסוגיית השוויון בנטל מתלהט, ארגון המדינות המפותחות לשיתוף פעולה כלכלי ‏(OECD‏) פירסם באחרונה דו"ח המבקר את ישראל על כך שאינה עושה מספיק לשילוב חרדים וערבים בשוק העבודה. לפי ה-OECD, שיעור המועסקים במגזר החרדי הוא 45% בקרב גברים ו-62% בקרב נשים. לשם השוואה, בארה"ב שיעור הגברים והנשים החרדים שהיו מועסקים ב-2012 היה 90%. במגזר הערבי המצב חמור עוד יותר: ה-OECD אמנם הציב לישראל יעד שלפיו 30% מהמועסקים במגזר הציבורי יהיו ערבים, אבל בפועל הועסקו 12.8% בלבד.

אחד הגורמים העיקריים מאחורי הנתונים המדאיגים הללו הוא היעדר השכלה אקדמית בקרב חרדים וערבים. השכלה גבוהה היא תנאי הכרחי לשילוב בתעסוקה בקרב האוכלוסייה, ותנאי זה תקף גם לגבי חרדים וערבים. מחקר של פרופ' דן בן־דוד מצא כי שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בעלות תואר אקדמי מגיע ל-79%, לעומת 11% בקרב ערביות עם 12 שנות לימוד.

עם זאת, מעט מאוד חרדים וערבים לומדים באוניברסיטאות ובמכללות. למעשה, רק 11.3% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בישראל הם ערבים - תת־ייצוג משמעותי לעומת חלקם של הערבים באוכלוסיית ישראל. הן החרדים הן הערבים סובלים מאי־עמידה בתנאי הסף האקדמיים וממוכנות אקדמית נמוכה, כמו גם מחסמים כלכליים ותרבותיים המונעים מהם להשיג תואר אקדמי.

אוליבייה פיטוסי

ישראל דווקא משקיעה סכומי עתק בטיפוח ההשכלה הגבוהה בקרב חרדים וערבים. רק הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ‏(הות"ת‏) משקיעה כ-300 מיליון שקל באוכלוסייה הערבית ו-50 מיליון שקל נוספים בחרדים. בנוסף, ארגונים חברתיים ומוסדות אקדמיים מפעילים תוכניות התערבות מטעמם.

אבל ייתכן שכאן בדיוק הבעיה. ריבוי השחקנים, חוסר התיאום ביניהם והתמקדות צרה במוטבים של תוכניות בודדות - כל אלה מובילים לבזבוז משאבים ולהיעדרו של פתרון הוליסטי לבעיה. ולראיה, חרף ההשקעה הכספית והפעילויות של הארגונים הרבים, שיעור הנושרים מלימודים אקדמיים בקרב הערבים הוא 15.4% - לעומת 10.8% בקרב היהודים.

אז מה ניתן לעשות? בראש ובראשונה, יש לנתב את ההשקעה הציבורית בתחום לא רק לעידוד השכלה, אלא גם להשמה בעבודה. לדוגמה, על המוסדות האקדמיים להגביר את שיתוף הפעולה עם התעשייה, לצורך הפעלת ירידי תעסוקה ומתן הכוון תעסוקתי לסטודנטים חרדים וערבים. על הממשלה, מצדה, לתגבר את תמיכתה ולתת תמריצים למעסיקים שיקלטו עובדים ‏(למשל, הקלות במס למקומות עבודה שיעסיקו שיעור מסוים של עובדים חרדים וערבים‏).

יישומה של תוכנית כזו מחייב גם שינוי מערכתי. יש לחתור לאיגום משאבים ולקיום שולחנות עגולים, לצורך שיתופי פעולה בין כלל השחקנים בתחום - החל במשרדי האוצר והכלכלה, דרך התאחדות התעשיינים וארגוני מעסיקים, וכלה בקרנות וארגונים, המחוברים לשטח ומכירים מקרוב את הצרכים. כך ניתן יהיה להחליף את התוכניות הקטנות והנקודתיות במענה כוללני ומקיף.

לפי הערכות, עד 2059 יהוו החרדים והערבים 50% מאוכלוסיית ישראל. אם לא נתעורר בזמן וניתן להם את הכלים להפוך לכוח תורם ויצרני בשוק העבודה, נשלם כולנו מחיר כלכלי וחברתי כבד. זה הזמן לשנות כיוון ולהשקיע בשילוב האוכלוסיות המודרות בתעסוקה.

הכותבת היא מנהלת פרויקטים בתחום 
מיצוי השכלה גבוהה בקרן רוטשילד־קיסריה

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות