תופעות הלוואי של הביטוח המשלים

נתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור רוכשי ביטוחי בריאות מסחריים

גיורא קפלן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיורא קפלן

סל שירותי הבריאות הציבורי בישראל נחשב אחד הטובים בעולם והוא נכלל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המזכה את כלל אזרחי המדינה בחבילת הטבות מגוונת ואחידה. כמו כן, שירותי הבריאות בישראל הם באיכות גבוהה ומסופקים ביעילות.

עם זאת, בעשור האחרון נראה כי הישראלים מנהלים מרדף אחר רכישת ביטוחי בריאות נוספים כדי להבטיח לעצמם "הגנה" טובה יותר. כ–80% מהאזרחים הצטיידו בביטוח משלים הניתן באמצעות קופות החולים. כמו כן, נתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור רוכשי ביטוחי בריאות מסחריים. כתוצאה מכך, שוק ביטוחי הבריאות המקומי גדל והולך, ומיקומה של ישראל בדירוג מדינות OECD בתחום זה הוא בין הגבוהים.

בסקר טלפוני שערכנו בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, נמצא כי רמת הידע של ציבור רוכשי הביטוח הנוסף היא נמוכה מאוד. המחקר מאמת זאת באופן אמפירי ומציג תמונה עגומה של הידע בקרב הציבור בפילוח הנתונים על פי שלושה מדדים. ממבדקי הידע שביצענו עולה כי 42%–72% מהמרואיינים לא ידעו לדווח אם שירות מסוים כלול בכיסוי של הביטוח המשלים שבידיהם. יתרה מזאת, לא נמצא הבדל ברמת הידע בין חברי הקופות שבהן השירות כלול לבין אלה שהשירות אינו כלול. רק כ–7% השיבו נכון על כל השאלות בנוגע לרמת הידע על הזכויות הבסיסיות שיש למבוטח.

בית חולים אסותאצילום: ניר קידר

רכישת ביטוחי בריאות נוספים נהפכה לברירת מחדל - אדם צריך לגבש לעצמו דעה מוצקה כדי להחליט לא לרכוש ביטוח משלים. מגמת הגידול ברכישת הביטוחים משקפת את הדאגה בקרב הציבור כי סל הבריאות הבסיסי לא יעניק את הכיסוי הנאות בעת צורך.

בתנאים של משבר כלכלי, ההשפעה על מערכת הבריאות יכולה להתבטא בירידה באיכות שירותי הבריאות או בהכרה של המערכת בצורך בקיצוב סל הבריאות הממלכתי. בתגובה לכך, חרדת הציבור תגביר את האינטנסיביות של הפנייה למציאת פתרון חלופי בשוק הביטוח הפרטי, שיפרח לאור שתי מגמות משלימות:

מההיבט המסחרי, השוק יגלה את ההזדמנות הטמונה במצב הזה ויגדיל את היצע השירותים הפרטיים. מההיבט של הפרט, היות שמדובר על צד שלישי משלם ‏(חברת הביטוח‏), הרי שלצרכן יהיה תמריץ לעשות שימוש בשירותים אלה. כתוצאה מכך, יתרחש שינוי דרמטי בתחום הבריאות בתמהיל הציבורי־פרטי.

יש מי שישמחו מהמצב שבו רוב המימון של מערכת הבריאות לא יגיע מ"כיסה" של המדינה. מנגד, יש מי שיראו בכך סופו של עידן מערכת הבריאות הציבורית. ואולם, מעבר לוויכוח האידיאולוגי - הרי להתפתחות זו יש השלכות על כלכלת ישראל בכללותה.

כיום, ההוצאה הלאומית על בריאות כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי ‏(תמ"ג‏) היא נמוכה בהשוואה למדינות OECD ומסתכמת ב–7.9% - לעומת ממוצע של 9.6% במדינות החברות בארגון. באופן פרדוקסלי, דווקא בתקופת צנע אנו עשויים לראות גידול משמעותי בהוצאה הכללית על בריאות.

אין כאן ניסיון לשפוט אם התנהגות הציבור נכונה או לא. עם זאת, גם מי שחושב כי החלטה זו היא נכונה מנקודת המבט של הפרט, צריך להביא בחשבון כי התוצאות עלולות לעמוד בסתירה עם האינטרס הכלכלי־לאומי.

הכותב הוא דוקטור, ראש תחום היבטים פסיכו־סוציאליים במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ושירותי בריאות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker