להיות מובטל בגיל 40 - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להיות מובטל בגיל 40

אפליה על פי גיל עשויה להיות קשה יותר מאפליה נגד קבוצות כמו נשים, אתיופים או ערבים

32תגובות

בכל יום, אני קוראת עשרות קורות חיים. אנשים פורסים בפניי את הישגיהם בעבר ואת תקוותיהם לעתיד. המסמכים דומים בצורתם, אך כל אחד מהם מספר את סיפור חייו המיוחד של אדם אחד, שמנסה להתבלט מספיק כדי לחזור כבר למעגל העבודה. ועדיין, אחרי אלפי קורות חיים, שבה ומופיעה בי אותה צרימה קלה, כשבסעיף הגיל מופיעה הספרה 4: בני 40 ומעלה.

כשאני נתקלת בגיל הזה, אני יודעת שלפניי משימה מסובכת. בשוק העבודה הקשה בישראל, גיל 40 אינו רק מספר. זהו מותג שלילי. חברות לא ימהרו לגייס אדם בן 40, בעיקר כשאינו מנסה להתקדם לתפקיד ניהולי, למשל, אלא פשוט מנסה להמשיך להתמקצע ולהתפרנס בתחום התמחותו.

תפיסת העולם השלטת בשוק התעסוקה, מצמידה למובטל בן 40 שורה של דעות קדומות: שאינו שאפתן מספיק, לא ווינר. הרי אם היה מצליחן, היה שומר על משרתו, או מוצא עבודה חדשה בזכות קשריו, או ביוזמה עצמאית. הוא גם קשה לניהול: לעתים מבוגר מהמנהל שלו, ולכן יתייחס אליו בדעתנות, יתקשה ללמוד דברים חדשים, וכל בקשה פשוטה תהפוך למשא ומתן. עדיף לקחת עובד צעיר שנתפש יותר מעודכן, צייתן, שאפתן, פנוי ואולי אף זול.

כל הסיפור הזה עובר בראשנו עוד לפני שבכלל פגשנו את העובד "המבוגר". וכאן מסתתרת אחת האפליות הקשות בשוק העבודה – אפליה על פי גיל (אייג'יזם). היא עשויה להיות קשה יותר מאפליה נגד קבוצות כמו נשים, אתיופים או ערבים. שם, המובטל יודע לשייך את הפגיעה בו להשתייכותו הקבוצתית והוא אף יכול להיעזר בחוק. אולם האפליה על פי גיל תופסת את המובטל לבדו. הוא מרגיש לבד ועלול לשקוע לתהומות.

עופר וקנין

לאחרונה נפוצו ברשתות החברתיות סיפורים של מפוטרי היי-טק, סביב גיל הארבעים, שמתקשים למצוא עבודה במשך שנים בגלל גילם ה"מופלג". הם היו צריכים להתגבר על שכבות של בושה כדי להעז לשתף בסיפורם. הם מתביישים לדבר על העוול שמתקיים כאן, ופוגע לא רק בהם אלא בכולנו. לא רק משום שכולנו נהיה בני 40, אלא מכיוון שמחקרים מלמדים שעובדים בגיל זה יותר נאמנים למקום העבודה, הם מנוסים ובעלי ראייה מערכתית, ולמעשה, אף קלים יותר לניהול.

עובד בן 30 נתפש כסחורה לוהטת. לא ייתכן שאחרי עשר שנים בסך הכל, הוא ייתפש כלא רלבנטי. לא מתקבל על הדעת ששיא הקריירה של איש שיווק או מתכנת יימשך 15-10 שנים, כאילו היה כדורגלן. כולנו – מחפשי העבודה, חברות ההשמה והחברות המעסיקות – חייבים לעשות שינוי מהותי ביחס ל"מבוגרים". לא, הם לא אשמים במצבם והם לא עומדים שם לבד. יש כאן תפישת עולם שגויה. אנשים רבים מוצאים את עצמם מובטלים דווקא כשהם בשיאם, ולא בגלל אישיותם, אלא בגלל הדינמיקה של שוק העבודה, הטלטלות הכלכליות, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, בגלל כישלון של מנהלים מעליהם, ולפעמים דווקא בגלל התפתחויות חיוביות כמו רכישות ואקזיטים.

תרבות התעסוקה בישראל הופכת לעתים לאכזרית שלא לצורך. התפישות השליליות טבועות בנו, עד שגם אני צריכה לאמן את עצמי לחשוב אחרת. המובטלים חייבים להפסיק להתבייש. הם צריכים לראות בעצמם קבוצה מופלית, ולעורר שיח ציבורי מעצים שידגיש את איכויותיהם. ביחד, נוכל להפוך אנשים רבים יותר למאושרים, ועסקים רבים יותר לרווחיים ואנושיים.

הכותבת היא מנכ"לית קודקס, חברת השמה בתחום המשפט והשיווק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם