לא רק המס קובע לחברות הגדולות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק המס קובע לחברות הגדולות

הבירוקרטיה והיעדר היציבות הפוליטית יבריחו משקיעים לפני העלת מס החברות

3תגובות

אפשר להעלות את מס החברות. בהצעת התקציב מציע משרד האוצר להעלות את מס החברות ב–1% בלבד. כשנשאל סגן הממונה על התקציבים באוצר, מאיר בינג, מדוע לא להעלות את מס החברות ב–2%, 3% ואפילו 4%, הוא ענה שחלק מהחברות הגדולות עלולות בעקבות זאת לעזוב את ישראל, ושכרנו יצא בהפסדנו.

כשהקשבתי לדברים של בינג, נזכרתי בהרצאה ששמעתי לפני יותר מעשר שנים מפיו של סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה בינלאומית גדולה. כשנשאל כיצד הוא מחליט באיזו מדינה להקים מפעל חדש, תשובתו היתה: "אני בודק כמה זמן לוקח לחבילה שנשלחה לאותה מדינה לעזוב את שדה התעופה ולהגיע למקום המיועד של המפעל. אם זה לוקח יותר משעה, אני מחפש מדינה אחרת".

אז נכון, כשחברה בינלאומית מחליטה היכן למקם מפעל, גובה מס החברות הוא שיקול חשוב, ואולי אפילו מרכזי, אבל הוא בפירוש לא היחיד. ניתן בקלות רבה להעלות כמה שיקולים נוספים:

מיכל פתאל

ביורוקרטיה: באחרונה אמר שר הכלכלה, נפתלי בנט: "תחת ממשל אסד לוקח 104 ימים לקבל אישור בנייה. אצלנו זה לוקח 214 ימים. במקומכם, הייתי מציע לכם להעביר את העסק לדמשק". אישור בנייה הוא רק אחד המרכיבים בשרשרת ארוכה של תהליכים ביורוקרטיים שאיתם צריך להתמודד מי שרוצה להקים מפעל חדש. פישוט וקיצור תהליכים אלה עשוי להביא לחיסכון ניכר בעלות ההקמה של מפעל חדש, ולעודד ארגונים בינלאומיים להגיע לישראל.

יציבות פוליטית וכלכלית: אף חברה בינלאומית אינה רוצה להיקלע למלחמה או למשבר כלכלי מקומי חמור. אמנם אין לנו שליטה על מה שקורה במדינות סביבנו, אבל אנחנו בהחלט יכולים לגרום לכך שחברות בינלאומיות יראו בנו אי של יציבות במזרח התיכון.

מבלי להיכנס לדיונים פוליטיים, לתהליך השלום, ולשלום עצמו יש ערך כלכלי עצום, והוא יכול לשפר באופן משמעותי את הסיכוי שחברות בינלאומיות יגיעו לכאן.

תשתיות: מפעל אינו פועל בחלל ריק. הוא זקוק לחשמל, מים, תחבורה, שירותים, קבלני משנה, וגורמים רבים נוספים. ככל שנשקיע יותר בתשתיות אלה, כך נהפוך את הסביבה העסקית בישראל ליותר אטרקטיבית.

כוח אדם מגוון ומיומן: בסופו של יום, לאחר שמקימים מפעל צריך גם לגייס עובדים. מפעל זקוק למהנדסים, עובדי תחזוקה, עובדי ייצור, פקידים ומקצועות רבים נוספים. הוא זקוק לעובדים מיומנים ומוכשרים. זה תפקידן של מערכת החינוך ומערכות ההכשרה המקצועית.

תהליכים פשוטים ומהירים, יציבות שלטונית, תשתיות וכוח אדם, הם רק חלק מהשיקולים בקביעת מקומו של מפעל על פני הגלובוס. אז מה עושים כאשר לא רוצים להילחם בביורוקרטיה, לא מסוגלים להתניע תהליך מדיני, התשתיות מיושנות, ומערכת החינוך קורסת? עושים את הדבר היחיד שנותר: מפתים את החברות הבינלאומיות באמצעות מס חברות נמוך. זהו פתרון שחסר את ההיבט של תכנון ארוך טווח. פתרון שפוגע בהכנסות המדינה, ויוצר גלגל חוזר שאינו מאפשר להשקיע בשיפור שאר המרכיבים המעודדים חברות בינלאומיות להגיע לכאן.

הכותב הוא מומחה לניהול נכסי ידע ולהישרדות ארגונית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם