האדם העובד במרכז, אבל לא העובד העני - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האדם העובד במרכז, אבל לא העובד העני

חלקן של המשפחות העובדות בקרב יותר מ–440 אלף המשפחות העניות הוא 64.8%

5תגובות

בתזמון אירוני שכאילו תואם בידה הנעלמה של הכלכלה הקפיטליסטית, פירסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ‏(OECD‏) את הנתונים המציבים את ישראל במקום הראשון בשיעור העוני, ובמקום הרביעי במדד האי־שוויון במדינות המפותחות, בדיוק בזמן שבו פורסמה התוכנית הכלכלית של הממשלה.

פרק נכבד תופסת בתקציב המדינה התוכנית "יוצאים לעבודה", שמטרתה להגדיל את לעודד בני זוג לצאת לעבודה. אלה מהם שיצטרפו למועסקים בשכר מינימום, עלולים למצוא עצמם בדו"ח העוני הבא של המוסד לביטוח לאומי. לפי דו"ח 2012, חלקן של המשפחות העובדות בקרב יותר מ–440 אלף המשפחות העניות הוא 64.8%, ובקרב משפחות שבהן שני מפרנסים, שנחשבו כחסינות מפני עוני, גדל העוני חרף ההתאוששות בשוק העבודה.

הממשלה מעדיפה לאזן את תקציב המשפחות העובדות העניות באמצעות קצבאות ילדים ‏(מקוצצות‏) ומענקי הכנסה, ולא על ידי העלאת שכר המהווה מפתח לצמצום פערים חברתיים. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, המודע לרגישויות האידאולוגיות של קובעי המדיניות, ויתר לאוצר על תוספת של 1% לשכר העובדים במגזר הציבורי, והסכים לדחות את המשא ומתן ואת יישום הסכם השכר הקיבוצי לשנתיים הבאות, בתמורה להמשך הפטור על קרנות ההשתלמות ולאי הגבלת זכות השביתה בשירותים החיוניים. זהו ויתור קטן של העובדים המבוססים, אך בשורה רעה לעובדי הקבלן העובדים לצדם בשכר מינימום, שעדכונו מותנה ביישום ההסכם הקיבוצי.

עופר וקנין

חמור יותר הוא מצבם של המועסקים בשכר מינימום ‏(4,300 שקל בחודש, 23.12 שקל בשעה‏) במגזר הפרטי. הפעימה האחרונה בעדכון שכרם מתוקף ההסכם שנחתם ב–2011 בין הממשלה, ההסתדרות ונציגי המעסיקים, הסתיימה ב–1 באוקטובר 2012, ולא נקבע מועד חדש לעדכונו. אילו הועסקו כל העובדים כחלק מהסכמי עבודה קיבוציים, לא היינו זקוקים לשכר מינימום. אך בנסיבות זמננו, נהפך חוק שכר מינימום, שהפרתו היא עבירה פלילית, לאמצעי הגנה חיוני ביותר על שכר היסוד של העובדים המוחלשים ביותר במשק.

הבעיה היא ששכר המינימום הוא גם שכר מקסימום שממנו אין למרביתם לאן לעלות אף אם רכשו מיומנות שמצדיקה תנאים ושכר המקובלים בענף הרלוונטי. במקרים רבים עובדים נאלצים להתמודד עם מעסיקים ממציאי פטנטים לעקיפת החוק בלי שיוכלו לדעת כיצד מחשבים את עדכון השכר, או איך לפרש תלוש משכורת שרב הנסתר בו על הנגלה. למשל, כששכרם החודשי נראה גבוה מעט משכר המינימום אך נכללות בו זכויות סוציאליות, כמו דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית שהעובדים מפסידים אותן, למעשה; או כשהם מועסקים בשיטה המכונה "גלובלית" ומחויבים לעבוד שעות נוספות בשכרם הרגיל. או שקופאיות ועובדי ניקיון מתבשרים לפתע שמשמרותיהם התקצרו בטענה ש"המצב קשה", ושכרם פוחת בהתאם; ויש מעסיקים המשלמים חלק ניכר מהשכר במזומן ומאלצים את עובדיהם לשתף פעולה עם פגיעה בזכויותיהם הנגזרות מהיקף המשרה וגובה השכר הרשומים בתלוש.

ומה עושה המערכת לאכיפת דיני העבודה נגד הפרתם? מעט מדי, אם להסתפק בלשון המעטה, ותקציב המדינה אינו מבשר על שינוי. מתקציב המעמיד את "האדם העובד" במרכז החברה, מצופה להקצות משאבים משמעותיים לחיזוק האכיפה ולהציע מנגנון לעדכון אוטומטי של שכר המינימום שיתחשב הן ביוקר המחיה והן בוותק, בידע ובניסיון שהעובדים צוברים.

הכותבת היא פעילה 
בעמותת קו לעובד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות