"הנס הרפואי" בישראל זקוק לביטוח משלים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הנס הרפואי" בישראל זקוק לביטוח משלים

מה עשו קופות החולים כדי למנוע את קריסתן? הן שלחו את ידן, בחוסר ברירה, לכיסו של האזרח

4תגובות

>> בישראל מתרחש "נס רפואי". על אף השחיקה הגדולה בתקציבי הבריאות, תוחלת החיים שלנו היא מהגבוהות בעולם. ההסבר לפרדוקס הישראלי מצוי ברמתם הגבוהה של הצוותים הרפואיים, בהיותנו בקדמת הטכנולוגיה הרפואית ובהוצאה הפרטית לבריאות בישראל, שהיא הגבוהה באירופה. כך, בעוד שההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נשחקת בהתמדה, שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה הלאומית מתקרב ל-40%.

התקציב המועבר לקופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא עודכן ריאלית במשך שנים. גם המימון השנתי לתוספת טכנולוגיות חדשות - מה שקרוי עדכון סל התרופות - נשחק. אלא שבעוד שהישראלים מאריכים ימים משנה לשנה, גם ההוצאות על בריאותם גדלות והולכות, שכן עיקר הוצאות הבריאות מופנה לשנות חיינו האחרונות בגיל המופלג - והמדד על פיו מתעדכן התקציב לא נותן לכך ביטוי מספק.

ניר כפרי

מה עשו קופות החולים כדי למנוע את קריסתן? הן שלחו את ידן, בחוסר ברירה, לכיסו של האזרח. כל אחד מאתנו שנזקק לבדיקת רופא, לצילום רנטגן או לתרופה ‏(שנמצאת בסל‏), משלם שיעור גבוה של השתתפות עצמית. מרבית הישראלים הבינו שהם לא זוכים לשירות ראוי במסגרת "הביטוח הממלכתי" - למרות מס הבריאות שהם משלמים מדי חודש משכרם - והצטרפו לביטוחים המשלימים של הקופות. קרוב ל–40% מאתנו גם רכשו ביטוחים פרטיים מחברות הביטוח. והתוצאה? הממשלה משלמת פחות, בעוד שאנחנו מממנים את בריאותנו, יותר ויותר, מכיסנו הפרטי.

אבל הצרכים ממשיכים לגדול, והשאלה שמטרידה את כולם היא מניין יבוא המימון: ישירות מהעמסת נטל מס נוסף על האזרח, או מתקציב המדינה?

אבל יש גם דרך שלישית. צריך לאפשר הסטת חלק משמעותי מהתשלומים שאנו משלמים כבר לביטוחים המשלימים לטובת המערכת הציבורית. זה נכון יותר וצודק יותר. בראש ובראשונה ייהנו מכך בתי החולים הממשלתיים וגם אלה של קופות החולים.

הצעד שיזם באחרונה מנכ"ל שירותי בריאות כללית הוא בכיוון הנכון. בתקופת שירותי כשר הבריאות יזמתי צעד דומה, ואף רחב ממנו, ומיד התנפלו עלי מכל עבר - ממשרדי המשפטים והאוצר וגם מקופות החולים. כולם עשו יד אחת כדי לסכל את המהלך.

עתה נראה כי אין מנוס מלעשות את השינוי. יש לאפשר לבתי החולים הציבוריים לקבל נתח מעוגת ההכנסות של הביטוחים המשלימים. הישראלים משלמים פרמיה של יותר מ–3 מיליארד שקל בשנה לביטוחים הללו, אבל הכללים הנוכחיים אוסרים על בתי החולים של הממשלה וקופות החולים ליהנות לפחות מחלק מההכנסה זו.

כבר דובר רבות על חדרי הניתוח שננטשים בשעות אחר הצהרים ועל הרופאים הבכירים שרצים לקליניקות הפרטיות. הדרך להתמודד עם כך היא בשום פנים ואופן לא על ידי הגבלת הפעילות. גם הטלת חסמים על הביטוחים הפרטיים תהיה טעות קשה: במדינה עם כלכלה חופשית, צריך לאפשר לכל מי שרוצה ביטוח פרטי או ניתוח בבית חולים פרטי לרכוש את השירותים הללו.

הדרך הנכונה היא דווקא להגביר את התחרות בין ספקי השירותים הרפואיים. אם יאפשרו לאיכילוב, שיבא, מרכז רבין, רמב"ם, אסף הרופא ובתי החולים האחרים לבצע ניתוחים במימון הביטוחים המשלימים, תתפתח תחרות על השירות הרפואי לאזרח. תחרות זו עשויה להביא להורדת מחירים ולהותיר בידי קופות החולים - הבעלים של הביטוחים המשלימים ובמקרה של "כללית", גם של בתי חולים - משאבים נוספים לשיפור המערכת.

ומעל הכל, צעד זה יכניס כסף רב לכל בתי החולים. כמו בהדסה בירושלים, חלק ניכר מההכנסות שינבעו מפעילות חדשה זו יופנה לשדרוג המערכת כולה. התוצאה תהיה שבמקום שפחות אנשים שרוצים לבחור רופא מנתח ישלמו יותר כסף לקבלת שירות זה - יותר אנשים יוכלו ליהנות מרפואה טובה יותר בפחות כסף.

הטענה על אפליה אפשרית היא מוטעית ופופוליסטית. כבר כיום ל–80% מהאוכלוסייה יש ביטוחי בריאות משלימים. השאלה היא רק איפה הם יכולים לממש את זכויותיהם מכוח הביטוחים הללו. הרגולציה תבטיח איזון ומניעת הטיות לטובת אותו חלק באוכלוסייה שאין לו "ביטוח משלים". הניסיון רב השנים בהדסה ובשערי צדק מלמד שזה יכול לעבוד. האבסורד - שלפיו מה שמותר ועובד היטב בירושלים, אסור בתל אביב ובחיפה - צריך להיפסק.

נכון, היינו רוצים שהממשלה תיתן הרשאה תקציבית בלתי מוגבלת לרפואה הציבורית, אך המציאות הפיסקלית כידוע מורכבת ומוגבלת, וזה לא יקרה. תקציב המדינה לא יצליח להדביק את פער הזדקנות האוכלוסייה והתייקרות הטכנולוגיות. ניסיון "להושיע את הרפואה הציבורית" באמצעות הטלת עוד מסים על האזרח יהיה משגה חמור. כבר כיום משלם הציבור מכיסו יותר מדי.

צריך לנווט נכונה את מקורות ההכנסה לטובת המערכת הציבורית שלנו. יעל גרמן, שרת הבריאות, עשתה מהלך נכון בהקמת ועדה. אני מאחל לה ולכולנו שתצליח לחולל את השינוי הנחוץ.

הכותב הוא יו"ר קרן ההשקעות אגת ולשעבר שר הבריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות