דרושה רגולציה, לא אישור דירקטוריון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה רגולציה, לא אישור דירקטוריון

המתווה שגיבש דנקנר לעסקת כלל ביטוח מעולם לא היה יוצא אל הפועל, מאחר שהרגולטור לא היה מאשרו

6תגובות

>> זו היתה אמורה להיות עסקת בעלי העניין הגדולה בשנים האחרונות. בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר, תיכנן להעביר את חברת הביטוח כלל מכיסו האחד לכיסו האחר - מאי.די.בי פיתוח לכור, שתיהן בשליטתו. לפי התוכנית, כור עתירת המזומנים היתה אמורה לשלם תמורת כלל ביטוח כ–2 מיליארד שקל, שהיו זורמים היישר לקופתה של אי.די.בי פיתוח ומקלים את מצוקת החוב שלה מול מחזיקי איגרות החוב והבנקים.

והנה, באחרונה חשף TheMarker שאי.די.בי פיתוח זנחה את המתווה המקורי של העסקה. בידיעה נמסר כי הרקע לשינוי הוא מסמך שפירסמו לפני כשנה אגף שוק ההון באוצר ובנק ישראל, ושקבע תנאים נוקשים לקבלת היתר שליטה בחברת ביטוח. ואמנם, המסמך קובע כי חברת ביטוח לא תוחזק באמצעות מבנה פירמידלי, וכי מספר החברות המפרידות בין מבקש השליטה לחברת הביטוח לא יהיה יותר משתיים אם המבקש הוא ישראלי ‏(או שלוש אם הוא זר‏). במקרה של נוחי דנקנר, לא פחות משש חברות היו מפרידות בינו לבין כלל ביטוח, ועל כן כור לא עמדה מלכתחילה בתנאים לקבלת היתר שליטה בכלל ביטוח.

ניר קידר

נוסף על כך, המסמך של משרד האוצר ובנק ישראל קובע כי אם מאחורי רכישתה של חברת הביטוח עומדת חברת אחזקות, יש לוודא כי החברה אינה ממונפת מדי, או עלולה לספוג הפסדים בהיקף גבוה מסך השקעותיה. במקרה של כור, אחזקותיה במניות קרדיט סוויס הדליקו נורת אזהרה באשר לאיתנותה הפיננסית ועמדו בסתירה למסמך. סתירות נוספות בין מתווה העסקה לדרישות הרגולטורים נגעו להיקף השרשור שבאמצעותו היה אמור דנקנר לשלוט בכלל ביטוח, ולחקירה נגדו בחשד להרצת מניות ולתרמית בניירות ערך, המעיבה על הדרישה ל"יושר ויושרה אישיים ועסקיים" מצד המבקש לשלוט בחברת ביטוח.

מסתבר אפוא, שהמתווה שגיבש דנקנר לעסקת כלל ביטוח מעולם לא היה יוצא אל הפועל, מאחר שהרגולטור לא היה מאשרו. הלקח מכך הוא שבישראל של 2013, הכלי האפקטיבי היחיד לסיכול עסקות מפוקפקות עם בעלי עניין הוא רגולציה חדה ונשכנית. רגולציה, ולא העברת ההכרעה לדירקטוריון או לאסיפה הכללית - שני גופים שכוחם יפה אולי על הנייר, אך בפועל אינם מפקחים די הצורך על בעלי השליטה.

הלקח הזה רלוונטי במיוחד בימים אלה, שבהם חקיקתו של חוק הריכוזיות בכנסת עשויה להתחדש. הצעת החוק שיזמה הממשלה לא משנה כמעט דבר בהליך אישורן של עסקות בעלי עניין, ומותירה את סמכות ההכרעה עליהן בידי הדירקטוריון והאסיפה הכללית. על משרד המשפטים ורשות ניירות ערך ליזום שינוי בהצעה, כך שכל עסקה חשודה עם בעל השליטה - ולא רק העסקות השוליות - תהיה מחויבת בהליך דמוי מכרז שאותו ילווה מומחה עצמאי. אם ההצעה לא תשונה ברוח זו, הדבר יזמין הצעות מחמירות עוד יותר, ובראשן ההצעה שהעלה בזמנו הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ', לאסור כליל על עסקות בעלי עניין אלא באישור מראש של בית המשפט.

הכותב הוא ראש הקליניקה לשוק ההון במכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות