מכה של 1.2 מיליארד שקל למעמד הביניים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכה של 1.2 מיליארד שקל למעמד הביניים

תקצוב דיפרניאלי לרשויות המקומיות יגרום לרשויות החזקות להעלות ארנונה ויפגע במעמד הביניים

4תגובות

אגף התקציבים באוצר מתכנן בימים אלה קיצוץ שנתי קבוע של 1.2 מיליארד שקל בתקציב הרשויות המקומיות. פקידי האוצר הבהירו כי הסכום אמור להיגרע מתקציבן של רשויות הנחשבות "איתנות" ולעבור כביכול לרשויות "חלשות" יותר, לפי המנטרה הידועה של תקצוב דיפרנציאלי. כלומר, המדינה תחדל מלהעביר תקציבים המיועדים לשירותים הממלכתיים שלה עצמה, כלומר לחינוך ולרווחה, ותחת זאת העיריות עצמן יידרשו להשלים את התקציבים מתוך תשלומי הארנונה והשתתפויות הורים.

משרד האוצר נוהג להציג את הקיצוץ כצעד המקדם שוויון. לקחת מהחזקים ולהעביר לחלשים. לסגור את הפער התקציבי בין מרכז לפריפריה. עד ש"רעננה לא תעביר תקציבים לרהט נמשיך להיות חלשים מאיראן", כתבה מירב ארלוזורוב ‏(21.1 TheMarker‏). ואולם האם זוהי באמת יוזמה חברתית או שמא מדובר בניסיון מתוחכם להעלות מסים דרך מנגנוני הארנונה?

דן קינן

יותר מ-4 מיליון ישראלים מתגוררים בערים שבהן צפוי לפגוע הקיצוץ. הם יותר ממחצית האוכלוסייה. ערים אלה כוללות בין היתר את ראש העין, חדרה, תל אביב־יפו, באר שבע, אשדוד, אשקלון, חיפה וחולון - שבהן מתגוררת כל שדרת מעמד הביניים היצרני, הנושא על כתפיו את נטל הכלכלה הישראלית.

לפי תוכנית האוצר, התקציב הכללי של הערים הללו יקוצץ ב-7%-10% מסך תקציבן השנתי, והכסף יועבר כביכול לממן חינוך ורווחה ביישובים אחרים. בפגישה שנערכה עם אגף התקציבים הובטח לערים האיתנות שתינתן להן הזכות המפוקפקת להעלות ארנונה בשיעור הנדרש לסגירת הגירעון התקציבי. חישוב פשוט מראה שכל אזרח בעיר "איתנה" ייאולץ לשלם מס נוסף של כ-20% מגובה הארנונה הנוכחית שלו. כל זה נעשה מבלי שהממשלה טרחה כלל להגדיר מהם השירותים המינימליים שלהם זכאי האזרח.

במלים אחרות, במקום שיוגדר סל שירותים לו אחראית המדינה ושתקציב המדינה ייגזר ממנו, שירותי החינוך והרווחה נתפשים כמותרות שפקידי האוצר רשאים לשחק בהם ככל העולה על רוחם. כל זאת, בעוד שכבר כיום ישראל מפגרת הרחק מאחורי מדינות OECD בהשקעה בחינוך. ב-2011 פירסם הארגון דו"ח המשווה השקעה בחינוך פר תלמיד בישראל אל מול חברות אחרות בארגון, וממצאיו מדאיגים: בגני הילדים הפער הוא 50% לרעת ישראל, בגיל בית הספר היסודי הפער הוא 33% ובחינוך העל־יסודי הפער הוא 44%. נוספת לכך המגמה המחריפה של הנטל על ההורים בהוצאה הלאומית על חינוך. נטל זה כיום מצוי בשיעור אדיר של 22% ‏(16 מיליארד שקל‏), ומן הסתם קיצוץ כבד כפי שמתכנן האוצר יאלץ הורים רבים לרכוש באופן פרטי את שירותי החינוך, שברובם ממומנים כיום באופן ציבורי.

המאבק היומיומי שמנהלות משפחות מעמד הביניים והמשפחות קשות היום בישראל ייהפך לקשה עוד יותר. למשל, אם עד כה סיפקה הרשות המקומית סבסוד של צהרונים, הקיצוץ יפגע בכך דרמטית. מי שיוכל להרשות לעצמו ימצא סידור לילדים בתשלום, ומי שלא - ייאלץ לצאת מהעבודה מוקדם. מהלך זה ישאיר יותר אנשים ‏(ובעיקר נשים‏) מחוץ לשוק העבודה ויוביל להגדלת הפערים החברתיים.

בניגוד להצהרות אגף התקציבים, בין הקיצוץ המתוכנן לבין שוויון או צדק חברתי אין דבר וחצי דבר. במקום להעביר כספים נוספים לחינוך על ידי קיצוץ שומנים והוצאות ממשלתיות מיותרות, או על ידי העלאת מס ההכנסה על הכנסות גבוהות - הכלי המרכזי והפרוגרסיבי שיש בידיה של מדינה מתוקנת כדי לייצר שוויון חברתי, מעדיף אגף התקציבים להגדיל באופן חד את הוצאות הרשויות המקומיות באמצעות העלאה ניכרת של הארנונה. הארנונה אינה פרוגרסיבית וכלל אינה מיועדת למטרות חברתיות מעין אלה, אלא מיועדת לממן שירותים מוניציפליים.

לא מאוחר מדי לעצור את הקיצוץ הזה. מה שמתגלגל כרגע כיוזמה של אגף התקציבים אסור שימצא את מקומו בספר התקציב או בחוק ההסדרים. הכדור מונח לפתחם של ראש הממשלה ושר האוצר.

הכותב הוא מנכ"ל פורום ה-15 ‏- פורום הערים העצמאיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות