כלכלה - בלי עובדים ותעשייה

מחיקת המושג עבודה משמו של המשרד הממונה על התחום היא עוד נקודת ציון בתהליך מתמשך של שחיקת מעמד העובדים ופירוקו לקבוצות מתבדלות ובלתי סולידריות

חדוה ישכר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חדוה ישכר

>> עוד לפני שקיבלנו תמונה מלאה של מבנה הממשלה החדשה, נודע כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הנכנס, נפתלי בנט, החליט לשנות את שם משרדו ממשרד התמ"ת למשרד הכלכלה והמסחר. ההחלטה התקבלה, לפי מה שפורסם בתקשורת, למטרות הסברה - מכיוון שאף אחד לא מבין את השם תמ"ת. ייתכן, הרי זה אופיים של ראשי תיבות וקיצורי ז'רגון.

אבל את השם המלא כולנו מבינים. מה שאינו מובן הוא איזו הסברה עומדת לצאת ממשרד, שבהגדרתו אמור לפתח ולשכלל את הייצור התעשייתי ואת שוק העבודה התלויים זה בזה, אך בוחר להעלים את שני תחומי העשייה החשובים ביותר שלו תחת המושג האקדמי הכוללני - כלכלה.

התעשיינים הגיבו מיידית לצעד והפצירו בבנט לא למחוק את התעשייה משם משרדו. דאגתם מובנת. אם יזם היי־טק לשעבר בוחר למחוק את הערך תעשייה משם משרדו, יש להם סיבה לדאגה.

ואם התאחדות התעשיינים מודאגת, מה יגידו עובדים ועובדות שאין להם כתובת מארגנת? עבורם ה"פוליטיקה החדשה" מבית מדרשם של יאיר לפיד ובנט היא אותה פוליטיקה ניאו־ליברלית ידועה מכבר, שחסידיה מכנים אותה "כלכלה חופשית", ושמרבית העובדים מכירים רק את פניה הדורסניים.

נפתלי בנטצילום: תומר אפלבאום

ברוב המדינות המקדמות סדר יום אזרחי, משרד העבודה משולב במשרד הרווחה, הפנסיה, הבריאות או המשפחה. הנחת היסוד היא כי עבודה מבטיחה רווחה וכי היא חיונית לבריאות הפרט והחברה. אצלנו, מחיקת המושג עבודה משמו של המשרד הממונה על התחום היא עוד נקודת ציון בתהליך מתמשך של שחיקת מעמד העובדים ופירוקו לקבוצות מתבדלות ובלתי סולידריות - בשוק עבודה שבו ביטחון תעסוקתי נהפך לחלום באספמיה.

תמ"ת הוא השם שנבחר ב–2003 למשרד העבודה והרווחה בממשלת שרון השנייה. השורש המשותף למלים תעסוקה ועסקים, ביטא את העדפותיו של השר שמונה לעמוד בראש המשרד, אהוד אולמרט, על פני המשמעויות הפרולטריות הנגזרות מן המלה עבודה. מתברר, שמעבר לביטוי הסמלי או ההסברתי של השינוי ביטא השם החדש תפנית ממשית בתפקודו של המשרד, וגילם את יחסי הכוחות המכריעים בחקיקה ובהקצעת המשאבים הדרושים לאכיפת החוק בשוק העבודה.

משרד התמ"ת אכן שיקף בעשור האחרון את המגמות הניאו־ליברליות של הכלכלה הקפיטליסטית הגלובלית, שממשלות ישראל אימצו בהתלהבות ‏(לפחות עד המחאה החברתית של קיץ 2011‏). ואין לשכוח כי מעבר לאידאולוגיה הכלכלית והחברתית שהמשרד המופקד על התעסוקה מייצג בכל ממשלה, הוא משמש כתובת חשובה לתעשיינים, לעסקים - ובמיוחד לעובדים.

כ–3.4 מיליון עובדים ועובדות מצפים מן המשרד לדאוג לאכיפת חוקי העבודה; כמיליון עובדים ‏(בעיקר עובדות‏) במשרות חלקיות שאינן מפרנסות, וכרבע מיליון מובטלים מצפים ממנו להרחיב את מקורות התעסוקה במשק, ועבור יותר מרבע מיליון מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ועובדים פלסטינים מדוברד בממסד האחראי על אכיפת דיני העבודה ומניעת ניצולם על ידי מעסיקיהם. לא יהיה "שוויון בנטל" כלכלי ואזרחי אם שוק העבודה לא ייפתח בפני קבוצות שמודרות ממנו כיום עקב מדיניות של אפליה וקיפוח או בשל פוליטיקה דתית בדלנית.

אם השוויון בנטל הוא יותר מרטוריקה מיליטריסטית ולאומית ראוי שהשר הממונה על משרד העבודה ידאג להבלטת הערך הזה גם בשם הרשמי של משרדו. בכך יעביר בנט מסר ברור לציבור על החשיבות שמשרדו מייחס לעובדים ועל מקומם החשוב בכלכלה.

הכותבת היא פעילה בעמותת קו לעובד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker