המיתוס של מספר התלמידים בכיתה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיתוס של מספר התלמידים בכיתה

כבר שנים שמנסים לשכנע אותנו כי הבעיה הגדולה ביותר של מערכת החינוך היא הצפיפות בכיתות ■ כעת מסתבר כי הטיעון שהלעיטו אותנו בו - שגוי

8תגובות

כבר שנים שמנסים לשכנע אותנו כי הבעיה הגדולה ביותר של מערכת החינוך היא הצפיפות בכיתות. כעת מסתבר כי הטיעון שהלעיטו אותנו בו - שגוי. ראשי ארגוני המורים, שרי חינוך, ארגוני הורים וגופים אחרים קראו במשך שנים לצמצם את מספר התלמידים בכיתה. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, טען כי ילדים נדחפים לכיתות "כמו סרדינים".

כל הורה רוצה שילדתו תזכה לתשומת לב אישית, ולא תהיה עוד תלמידה בין עשרות תלמידים אחרים. ואכן, בעקבות המאבק שניהלו ארגוני המורים, ב–2009 השיקה הממשלה תוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתות. יישום התוכנית עלה עד כה כחצי מיליארד שקל, ויעלה מיליארדים נוספים.

ניר כפרי

כעת מתברר כי השקעה זו הניבה עד כה פירות דלים. "במגזר הממלכתי כמעט שאין ירידה במספר התלמידים בכיתות", טוען חוקר החינוך ד"ר נחום בלס ממכון טאוב. חשוב להבין כי מבין כל ההצעות לשיפור מערכת החינוך, צמצום מספר התלמידים בכיתה היא היקרה ביותר. יקרה לא רק בכסף, אלא גם בזמן.

כדי ליישם את התוכנית לא די בהעסקת מורים נוספים, צריך גם לבנות כיתות נוספות. אלא שלא בכל בית ספר ניתן לבנות מספיק כיתות נוספות - כך שיהיה צורך להקים גם בתי ספר חדשים, על כל העלויות וההליכים התכנוניים והביורוקרטיים הכרוכים בכך.

ואולם, גם אם יצליח משרד החינוך להתגבר על המכשולים התקציביים והביורוקרטיים ולצמצם את מספר התלמידים בכיתה, ספק רב אם הדבר יוביל לשיפור משמעותי באיכות החינוך. "הראיות לכך שלמספר התלמידים בכיתה יש השפעה על הישגי התלמידים הן חלשות", נכתב בדו"ח שפירסם ה–OECD.

חוסר מתאם זה בין מספר התלמידים בכיתה לבין הישגי התלמידים מתגלה כעת גם בישראל. מבדיקת TheMarker עולה כי "הכיתות בבתי הספר ביישובים המבוססים יותר צפופות יותר מאשר הכיתות ביישובים המוחלשים ביותר - בעשירון המבוסס ביותר באוכלוסייה מספר התלמידים בכיתה הוא 28.5 בממוצע, לעומת 26.9 בעשירון הנמוך ביותר". גודל הכיתות במרכז ובפריפריה זהה כמעט, ודבר זה אינו יכול להסביר את הפערים בהישגים.

ידוע כי החינוך הממלכתי ביישובים ברמה סוציו־אקונומית גבוהה באזור המרכז איכותי יותר מהחינוך הציבורי בפריפריה וביישובים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה. מתברר, אם כן, כי אין כל מתאם בין איכות החינוך לבין מספר התלמידים בכיתה.

אפשר לספק חינוך איכותי עם מספר רב של תלמידים בכיתה; כפי שנעשה בכפר סבא, מודיעין, חולון וראשון לציון - יישובים שבהם שיעור התלמידים הלומדים בכיתות צפופות במיוחד גבוה מ–30%. אפשר גם לספק חינוך איכותי פחות עם מספר קטן יותר של תלמידים בכיתה; כפי שנעשה בעכו, אילת, קרית גת ושדרות - יישובים שבהם שיעור התלמידים הלומדים בכיתות צפופות במיוחד נמוך מ–10%.

בתקופה של משבר תקציבי נכון להתמקד בפתרונות המבטיחים ביותר שניתן ליישם בהשקעה הקטנה ביותר של כסף וזמן. פתיחת אזורי הרישום, מתן סמכויות רבות יותר בידי מנהלים, מעבר לשיטה שבה כל תלמיד מתוקצב על ידי הממשלה אבל הולך לבית הספר שבחרו הוריו - כל אלה הן דוגמאות לרפורמות מבניות שעלותן זניחה, אבל השפעתן החיובית עשויה להיות משמעותית.

הכותב הוא עמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות