אל תצפו מהמוסדיים לבחון לעומק כל איגרת חוב
אם צריך ללמוד לעומק כל הנפקה וכל השקעה, יש גבול לפיזור שניתן לייצר
כתגובה מאוחרת לתספורות שבאו בעקבות המשבר של 2008, התפרסם בפברואר 2010 דו"ח חודק, שהקשיח את תנאי ההשקעה של גופים מוסדיים באיגרות חוב קונצרניות. ייתכן שבעתיד נסתכל לאחור ונחשוב שהתיקון היה ראוי ונכון, אבל בעולם שנמצא בהאטה, התוצאה היתה עצירת השוק הקונצרני.
פיזור הוא כלי יעיל לניהול סיכונים גם כאשר לבתי השקעות יש יכולת, כאחת ההמלצות בדו"ח, ללמוד לעומק כל חברה שהם מעוניינים להשקיע בה. הבעיה היא שקשה מאוד לעשות את שניהם - גם לפזר וגם ללמוד לעומק. אם צריך ללמוד לעומק כל הנפקה וכל השקעה, יש גבול לפיזור שניתן לייצר. ודאי אם אתה משקיע פרטי, ולא גוף מוסדי. התוצאה היתה מחזור, על חשבון פיזור, ומשבר סחירות חמור.
במארס 2012, עקב משבר הסחירות של 2011, השיקה הבורסה שני מדדי אג"ח חשובים חדשים - מדד תל בונד צמודות ומדד תל בונד צמודות יתר. שני המדדים נותנים מענה לסוגיית הפיזור, בעיקר בעבור משקיעים פרטיים המחפשים לגוון את תיק איגרות החוב שלהם.
אם בעבר רצית להיחשף לשוק איגרות החוב הקונצרניות שלא באמצעות רכישה ישירה ופרטנית של איגרות, יכולת לבחור בין שלושה מאגרים: תל בונד 20 (פיזור בין 20 איגרות) תל בונד 40 ותל בונד 60. שני המדדים החדשים, לעומתם, כוללים 154 ו-94 איגרות חוב שונות - שדרוג משמעותי של יכולת המשקיע לייצר פיזור בקרנות סל. יתרון הפיזור בא לידי ביטוי הן במספר האיגרות הן בענפים שאליהם נוצרת חשיפה. בעוד בתל בונד 20 ו-40 יש חשיפה של יותר מ-50% למגזר הבנקאות, במדד תל בונד צמודות וצמודות יתר ירדה החשיפה לבנקים ל-25%, ומספר הענפים השונים גדל.
התקווה של הבורסה היא שהקרנות העוקבות אחר המדדים יגדילו את הסחירות בשוק איגרות החוב הקונצרניות. הגידול בסחירות בפני עצמו מקטין את הסיכון, שכן איש לא רוצה לקנות נייר ערך שהוא לא בטוח שיוכל למכור. כשהסיכון קטן, המחיר שבו אנו מוכנים לקנות את נייר הערך עולה, ולפחות חלק מהעיוותים הקיימים כיום בשוק עשויים להצטמצם.
על פי המחקר של דורין פלס, אנליסטית החוב של בית ההשקעות IBI, ב-2013 צפויים כ-48 מיליארד שקל להגיע לפירעון, וזו תהיה שנת שיא במובן זה. בהינתן היקף החוב שחברות יצטרכו כנראה לגייס, יש בהחלט חשש שעסקים קטנים ובינוניים יסבלו ממחנק אשראי ב-2013. מדדים וכלי השקעה חדשים לא יפתרו את מחנק האשראי, אבל הם עשוים לשפר במידה ניכרת את מצבם של המשקיעים ואת מצבו של שוק האג"ח הקונצרני בישראל.
הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI