לערער את השליטה הגברית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לערער את השליטה הגברית

אסור לנו לוותר על היכולת להגדיל את העוגה באמצעות שילוב מלא של נשים ובני מיעוטים בכלכלה בצורה הרחבה ביותר

>> "אני לא אעסיק אשה רק בגלל שהיא אשה", אמרה אירית. "אצלנו בחברה נשים קיבלו את כל הזכויות", אמר מיקי. "אני לא מרצה בכנסים של נשים", אמרה יהודית."אבל את בטח תתחתני ותלדי ילדים", אמרו המראיינים בחברה אחרת.

מחקרים כבר הוכיחו כי מעסיקים מעדיפים לקבל לעבודה אנשים הדומים להם - מה שעלול להכשיל בני מין או מוצא אחר. לא מפתיע, אפוא, שבמקצועות "גבריים" כמו הנדסה ובעמדות ניהול בכירות, אנחנו רואים המשך של שליטה גברית. מה שמפתיע הוא שגם נשים מעדיפות גברים. מחקר שנערך באחרונה באוניברסיטת ייל הציג קורות חיים זהים של גברים ונשים בפני מראיינים שונים - והראה העדפה של מרואיינים גברים מצד הנשים ומצד הגברים כאחד.

מה קורה לנו? מה מכתיב לנו, גברים ונשים כאחד, את ההתנהגות המפלה? התשובה נעוצה בסוציאליזציה שלנו: האדם הוא תבנית נוף מולדתו. כשאנחנו גדלים בתוך חברה שבה אין, או כמעט שאין, שם זכר ל"שיננית", "סייעת" ו"מזכירה" (מקצועות עזר); כשהמרואיינים שאנחנו רואים בטלוויזיה, המנהלים, הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות, כמעט כולם גברים, כשבספרי הילדים דנה עוזרת לאמא במטבח ודני עוזר לאבא לתקן את האוטו, כשבנים מקבלים עידוד על יוזמה ובנות על ציות, אנחנו למעשה מאמצים דעות וכללי התנהגות בלי להיות מודעים להם.

הבדיחות על "גולדה, הגבר היחיד בממשלה", על פינלנד - מדינה שהגברים בה "סמרטוטים" מפני ששם מספר הנשים בפרלמנט גדול ממספרם של הגברים, משקפות את החשש שההצלחה של אשה תאיים על הנשיות שלה, ועל הגבריות של הגבר שמולה. מסוכן להצליח, וכך, בנות שלומדות בכיתות ללא בנים מגיעות להישגים לימודיים גבוהים יותר מבנות בכיתות מעורבות.

וכך, אירית ויהודית לא מעסיקות נשים בתפקידים בכירים, בגלל הדיסקט הפנימי שלהן, שאומר שגברים טובים יותר. הממצא המעודד הוא שעם חלק מן הדעות הקדומות האלה ניתן להתמודד בהצלחה. פרויקט של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון העלה ממצא מרתק:הפקולטה החליטה להזמין תלמידי תיכון לבקר בטכניון ולפגוש תלמידים ובוגרים, כדי שיכירו טוב יותר את הפקולטה ואת אפשרויות התעסוקה המזומנות לבוגריה.אחת המטרות של הפרויקט היתה להגדיל את היקף הרישום של בוגרות תיכון לפקולטה להנדסת חשמל.

במשך שנים רבות היוו הסטודנטיות מיעוט קטן בקרב הסטודנטים בפקולטה (כ-4%). מנהלי התוכנית הפגישו תלמידות תיכון עם סטודנטיות להנדסת חשמל ועם בוגרות של הפקולטה, שסיפרו על הלימודים, על העבודה ועל החוויות, האתגרים וההישגים. בתום שמונה שנים של מפגשים עלה מספר הנרשמות היחסי פי עשרה, והגיע ל-20% מהנרשמים לפקולטה.

תוצאה זו מרשימה ומעודדת. היא מראה שמודל להזדהות אתו (role model) יכול לסייע לנו להתמודד עם הדיסקט הפנימי בנקודות החלטה חשובות. היא מכוונת אותנו לייצר עוד מודלים לחיקוי, לא רק בקרב נשים, אלא גם בקרב מיעוטים שונים, כדי שנוכל לגעת בפוטנציאל החבוי.

האינטרס הלאומי שלנו מחייב ניצול מיטבי של המשאבים המצומצמים העומדים לרשותנו, ביניהם יכולות הנדסיות, עסקיות וניהוליות. אסור לנו לוותר על היכולת להגדיל את העוגה באמצעות שילוב מלא של נשים ובני מיעוטים בכלכלה בצורה הרחבה ביותר.

הכותבת היא מנכ"לית פורום MIT ליזמות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות