רבין מתהפך בקברו (2) - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רבין מתהפך בקברו (2)

הנושא הכלכלי החשוב ביותר בתקופת ממשלת רבין היה הורדת מכסים ופתיחת המשק לתחרות מיבוא ■ למרות ההוכחות שמדיניות החשיפה היא המדיניות הכי חברתית שיש - יחימוביץ' מחזיקה בדעה הפוכה

52תגובות

בשבוע שעבר סיפרנו כאן על ניסיונה של יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', להצטייר כממשיכת דרכו של יצחק רבין. הזכרנו את פרשת הטלת המס על הבורסה, והפעם נלך לנושאים מרכזיים נוספים שבהם הוכיח רבין ידע והבנה - בעוד שיחימוביץ' מפגינה בורות ופופוליזם.

הנושא הכלכלי החשוב ביותר בתקופת ממשלת רבין (92'-95') היה הורדת מכסים ופתיחת המשק לתחרות מיבוא. אמנם ההחלטה על כך התקבלה עוד בממשלת שמיר, ב-91', אבל בתקופת רבין התרחש הביצוע, שהיה קשה ביותר, עקב התנגדות עיקשת ולחצים אינסופיים שהפעילו תעשיינים על רבין ואברהם שוחט, שר האוצר דאז.

הרעיון היה להפוך את המשק ממשק מפגר הנשען על תעשיות מסורתיות שיכולות לשלם רק משכורות מינימום, למשק מתקדם שנשען על היי-טק, מחשבים, תקשורת וביוטכנולוגיה, שיכולים לשלם משכורות גבוהות ומכובדות.

מיכל פתאל

עוד כתבות בנושא

לשם כך הורדו המכסים במטרה לאפשר יבוא של מוצרי טקסטיל, עץ, פלסטיק, חשמל ואלקטורוניקה, גם ממדינות כמו סין, הודו, טייוואן, דרום קוריאה, דרום אמריקה ומזרח אירופה, מה שייאלץ את התעשייה המקומית להתייעל ואף לעבור למפעלים ומוצרים מתוחכמים יותר.

התעשיינים התנגדו להורדת המכסים, לתחרות ולחשיפה. הם היו מתקשרים למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמעון שבס, וזה היה מכניס אותם לפגישות אצל רבין. שם הם סיפרו לו שענפי הטקסטיל והעץ עומדים להתמוטט וכל הפריפריה תשקע באבטלה נוראה אם ייפתח יבוא מתחרה מדרום מזרח אסיה.

אבל שוחט לא ויתר. הוא הביא לרבין משלחת מיוחדת של אנשי כלכלה בכירים, בראשות אבי בן בסט, יורם גבאי, אהרן פוגל ויעקב פרנקל, שישבו עם ראש הממשלה שלוש שעות בקריה בתל אביב והסבירו לו מדוע חשיפה טובה למשק ומדוע היא משפרת את הצמיחה ומגדילה תעסוקה. הם הסבירו לו שהחשיפה זה המעשה הכי חברתי שיש, כי כאשר יש חומות מכס גבוהות, רק העשירים שנוסעים לחו"ל קונים חולצה ב-2 דולרים, בעוד שכאן, העניים, משלמים עבורה 10 דולרים עקב המכסים הגבוהים.

רבין השתכנע. הוא דחה את לחצי התעשיינים וקידם את החשיפה שפיתחה וקידמה את התעשייה הישראלית, והפכה אותה תחרותית ורווחית יותר. אפילו תעשיית הטקסטיל התפתחה ושינתה כיוון, ובמקום מוצרים פשוטים וזולים, היא מייצאת מוצרים מתוחכמים לחו"ל.

ויותר מכך: האבטלה שהיתה גבוהה מאוד בתחילת כהונתו של רבין - 11.2% ב-92' - הלכה וירדה והגיעה לרמה של 6.8% ב-95'. כלומר, גם מבחינת התעסוקה צדק רבין כאשר תמך במדיניות החשיפה.

צריך גם להבין שמדיניות החשיפה היא המדיניות הכי חברתית שיש, כי היא מוזילה מוצרים בסיסיים, ולכן משפרת את מצבם של משקי הבית העניים יחסית. את התוצאה אנחנו רואים בטבלה המצורפת המופיעה בדו"ח טרכטנברג, שם בדקו את המחירים ב-99'-2010 בקטגוריות שונות.

למרות ההוכחות הבדוקות, יחימוביץ' מחזיקה בעמדה הפוכה - של התנגדות גורפת לכל הורדה של מכסים. עמדתה היא ניאו-מרקסיסטית, שפוגעת בחלשים, מונעת צמיחה ומגדילה אבטלה. היא אינה מבינה שקודם כל צריך להשיג צמיחה ולהגדיל את העוגה - ורק אחר כך להתווכח איך מחלקים אותה.

שינוי סדר העדיפויות

סיסמת הבחירות של רבין ב-92' היתה שינוי סדר העדיפויות. כאשר הוא עלה לשלטון הוא ייבש לחלוטין את תקציב הבנייה הציבורית בשטחים, והעביר מיליארדים לתוך גבולות הקו הירוק - לתקציב החינוך ולתקציב הכבישים. תקציב החינוך ושכר המורים גדל בשנות כהונתו בכ-60% ותקציב הכבישים צמח פי חמישה - והכל בתוך גבולות הקו הירוק.

בניגוד ליחימוביץ', רבין הבין שההתנחלויות באות על חשבון השקעות בפריפריה ואף מרחיקות את הסיכוי לשלום - ושלום שווה צמיחה יציבה ופריחה כלכלית לאורך זמן. לעומתו, יחימוביץ' לא רואה בהתנחלויות בעיה. על המתנחלים היא אמרה: "אני לא רואה במפעל ההתנחלויות חטא ופשע".

רבין הבין שאי אפשר לתת לכולם. הוא הבין שצריך להחליט על סדר עדיפויות. הוא לא היה פופוליסט. לכן הוא בחר לתת יותר לחינוך ולכבישים, אך בה בעת קיצץ בתקציב ההתנחלויות והשטחים, וכך מנע משבר כלכלי. יחימוביץ' לא מבינה אפילו את הא'-ב' הזה. מבחינתה, לכו-לם מגיע. מבחינתה, התקציב הוא בור ללא תחתית. אבל מה יקרה כאשר הגירעון יעלה והחוב ימריא? את זה ניתן לראות במה שקורה כיום ביוון ובספרד.

כאשר ח"כ זאב אלקין, יו"ר השדולה למען מפוני גוש קטיף, דרש להעניק להם עוד 1.5 מיליארד שקל לאחר שקיבלו כבר 6 מיליארד, הוא מצא מיד בת ברית: יחימוביץ'. רבין לעומתה, לא חיפש אהבה במקומות שהפוכים ממנו מבחינה אידיאולוגית.

רבין גם סלד מחרדים, מעצם העובדה שהם לא יוצאים לעבודה וגם משתמטים משירות צבאי. אבל ליחימוביץ' אין אפילו מלת ביקורת אחת על החרדים. מבחינתה, שהם יעשו מה שהם רוצים, והמעמד הבינוני הכורע תחת הנטל, ימשיך לפרנס אותם.

התגובות של יחימוביץ' על מבצע "עמוד ענן" היו תגובות שמתאימות למפלגת ימין. לא היתה לה אף מילת ביקורת על המבצע, אלא רק עידוד לבנימין נתניהו ולצה"ל. היא גם לא ביקרה את חוסר הרצון של ממשלת נתניהו להיכנס למשא ומתן מדיני עם יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כמשקל נגד למבצע בעזה. לכן גם לא תהיה לה כל בעיה להיכנס לקואליציה של נתניהו ואביגדור ליברמן אם רשימת הליכוד-ביתנו תזכה בבחירות. רבין היה כורת את יד ימינו לפני שהיה מצטרף לממשלה כזו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות