משרד האוצר אחראי למשבר בחברת החשמל

בעיית דירוג האשראי של חברת החשמל מתגמדת מול האיום על דירוג האשראי של המדינה ■ חדלות פירעון של חברת החשמל עלולה להפוך את חובה לחוב של המדינה

אמנון פורטוגלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמנון פורטוגלי

>> מתחילת החודש אנו עדים למתקפה תקשורתית מסיבית על חברת החשמל. העילה למתקפה היתה הפרסום בדבר חור של 1.4 מיליארד בתזרים המזומנים של החברה. בעיית תזרים המזומנים נוצרה מביקוש גבוה מאוד לחשמל עקב החום הכבד ביולי, שחייב רכישת סולר יקר בהיקף נרחב. החברה משלמת על הסולר מיד או בסמוך לאספקה, בעוד הצרכנים משלמים חודש או חודשיים מאוחר יותר.

העיסוק התקשורתי המסיבי בבור התזרימי נופח מעל ומעבר. בשלב מסוים, ההתלהמות הגיעה לרמה של ציד מכשפות וחיפוש אחר שעירים לעזאזל. בעיתונות צוטט בכיר בענף האנרגיה שאמר: "כשטועים ב-1.4 מיליארד שקל, לא מענישים רק את הש"ג". במאמר אחר היתה הכותרת "שישה בכירים בחברת החשמל עשויים לשלם את מחיר הטעות".

במקביל לעליהום התקשורתי על חברת החשמל, העביר משרד האוצר בכנסת את חוק הרווחים הכלואים. במסגרת חוק זה, ויתר האוצר על הכנסות של כ-15 מיליארד שקל מהחברות העשירות והחזקות במשק. שום ועדת חקירה לא הוקמה בעקבות ויתור זה, ואף שר או נושא משרה באוצר לא התבקש לפרוש.

לפני כמה חודשים התברר כי האוצר טעה בהערכת הגירעון בתקציב, וכי גביית המסים השנה נמוכה בכ-14 מיליארד שקל מהמתוכנן, ועקב כך הגירעון התקציבי יעלה מ-2% ל-3.4%-4% מהתוצר. זהו סכום הגבוה פי עשרה מהטעות של כלכלני חברת החשמל. האוצר מיהר לממן חסר זה באמצעות הטלת מסים נוספים על הציבור. שום ועדת חקירה לא הוקמה ואף שר או נושא משרה באוצר לא התבקשו לפרוש.

מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן, היו"ר יפתח רון-טל וסמנכ"ל הרגולציה אורן הלמןצילום: עופר וקנין

בתחילת 2011 החלו התקלות באספקת הגז ממצרים וכמה חודשים אחר כך היה ברור שאספקת הגז לא תחודש. כתוצאה מכך, חברת החשמל נאלצה להתמודד עם עלייה מסחררת בהוצאות על דלק יקר (סולר ומזוט), שזינקו ביותר מ-40% - מכ-9 מיליארד שקל ב-2010 לכ-12.7 מיליארד שקל ב-2011 - ושצפויים להגיע השנה לכ-20 מיליארד שקל. האוצר ורשות החשמל סירבו להעלות את תעריפי החשמל. כתוצאה מכך תעריפי החשמל אינם ריאליים, והחברה מוכרת חשמל במחירי הפסד.

האוצר סירב באדיקות להזרים לחברת החשמל הון בעלים או הלוואות בעלים בריבית נמוכה כדי לעזור לה לעבור את שלוש השנים הקשות. במקום זה, הוא שלח את חברת החשמל לגייס הלוואות יקרות בשוק ההון, שמהן נהנו, בין השאר, מתווכים למיניהם. באחרונה הוא נתן לחברה ערבויות מדינה כדי שתוכל לגייס הלוואות שיפתרו זמנית את בעיותיה התזרימיות. התוצאה היא שחובות חברת החשמל נסקו לכ-70 מיליארד שקל.

אבל משרד האוצר הקדיח את התבשיל. נציגי חברות הדירוג הבינלאומיות S&P ומודי'ס הבהירו כי היעדר גיבוי חד משמעי מצד הממשלה לחברת החשמל יביא להורדת דירוג האג"ח החברה. משרד האוצר נענה במהירות לאזהרה זו והכפיל את ערבות המדינה שהעמיד לצורך גיוסי החוב הבאים של חברת החשמל.

בעיית דירוג האשראי של חברת החשמל מתגמדת מול האיום על דירוג האשראי של המדינה. חדלות פירעון של חברת החשמל עלולה להפוך את חובה לחוב של המדינה. במקרה זה, הוספת חוב של 70 מיליארד שקל לקופת המדינה תעלה את היחס בין החוב לתוצר בכ-7.5%. יחס זה הוא אחד הפרמטרים החשובים לקביעת דירוג האשראי של מדינה, ושינוי כזה עלול להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל.

כדי למנוע זאת, בוחנים במשרד האוצר אפשרות למחוק את החובות של חברת החשמל למדינה. כלומר, האוצר נאלץ לפעול בניגוד למדיניות המימונית שלו בשנים האחרונות בכל הנוגע לחברת החשמל. לא שמענו על ועדת חקירה בעקבות טעויות אלה, ואף שר או נושא משרה באוצר לא התבקשו לפרוש, אף שהם העמידו בסכנה את דירוג האשראי של המדינה.

לדירקטוריון, להנהלת חברת החשמל ולעובדים יש חלק לא מבוטל בבעיות של החברה, וככל הנראה נדרשת רפורמה ניהולית בחברה, בעיקר בתחומי הדיווח הבין-אגפי ובבקרה חשבונאית פיננסית. אבל הממשלה, האוצר ורשות החשמל הם האחראים הראשיים והעיקריים למשבר הפיננסי בחברה, והם שצריכים להוציאה מהבוץ.

הכותב הוא חוקר במכון ון-ליר ובמכללה החברתית כלכלית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker