ועדות קרואות לרשויות הערביות אינן פתרון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדות קרואות לרשויות הערביות אינן פתרון

משרד הפנים פועל בקלות רבה מדי לפירוק רשויות ערביות ולמינוי של ועדות קרואות תחתן

2תגובות

עיון ברשימת הרשויות המקומיות המופיעה באתר האינטרנט של משרד הפנים, מאשר את התחושה הקשה הקיימת בקרב הציבור הערבי כי המשרד פועל בקלות רבה מדי לפירוק רשויות ערביות ולמינוי של ועדות קרואות תחתן.

לפי נתוני משרד הפנים, מתוך 84 רשויות מקומיות ערביות, 16 מנוהלות על ידי ועדות קרואות (כ-19%); ואילו ברשויות המקומיות היהודיות רק 6 מתוך 172 רשויות מנוהלות על ידי ועדות קרואות (כ-3.5%). המשמעות היא שיותר מ-72% מהרשויות שפועלות בהן ועדות קרואות הן ערביות.

אוליבייה פיטוסי

לא מדובר בתופעה חדשה. אפילו בתקופות כהונתם של שרי הפנים מאיר שטרית ורוני בר-און, מדיניות הפיזור הופעלה ביד חזקה, והרשויות הגיבו בשביתה כללית ובהכרזה כי "שר הפנים החליט לעשות סיכול ממוקד להנהגה המקומית הערבית". הרוב המכריע של ראשי הוועדות הקרואות והממונות הם אזרחים יהודים בעלי רקע ביטחוני או זיקות פוליטיות לשרים הממנים. מהלכים אלה של פיזור רשויות ומינוי נציגי השלטון המרכזי במקומם, מנוגדים לרצון התושבים, פוגעים בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה ובזכותם של האזרחים לנהל את עצמם, ומשדרים מסר שלילי כלפי הציבור הערבי בכלל וכלפי ראשי הרשויות הנבחרים בפרט. בנוסף, מינוי ועדות קרואות נתפש כפטרוניות, ופוגע ביציבות וברציפות של הרשות המקומית.

אין ספק שהשלטון המקומי בכלל והשלטון המקומי הערבי בפרט נמצאים במשבר עמוק שביטוייו והשפעותיו ניכרות במצב החברתי-כלכלי של התושבים, ברמת השירותים ובהיעדר יכולת המשילות. מה גם שתהליך ההפרטה שמוביל ראש הממשלה משפיע רבות על מידת החוזק והיכולת של הרשות המקומית לפתח מערכת של אמון בין הרשות לתושבים.

אין ספק גם שחלק מראשי הרשויות הערביות חסרי ניסיון או נקלעים לאילוצים חברתיים שמקשים עליהם לנהל את הרשות באופן מקצועי. למרות זאת, לא ייתכן כי הפתרון היחיד לכל התסמינים האמורים הוא פיזור הרשויות ומינוי ועדות קרואות. מחקר חדש שפירסם באחרונה רו"ח זיאד אבו חבלה, שבדק את התנהלות הוועדות הקרואות שמונו לרשויות גירעוניות ביישובים הערביים, חשף כי התוצאות הטובות של הוועדות נבעו בעיקר מתרגילים חשבונאיים ומתמיכה ממשלתית מוגדלת.

על משרד הפנים לתת לראשי הרשויות הערביות תמיכה וגיבוי ולסייע להם במילוי תפקידם ללא מינוי ועדות קרואות. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות - ייעוץ וליווי ארגוני ואסטרטגי חיצוני, השתלמויות והדרכות לראשי הרשויות ולפקידים הבכירים והקמת אגף ייחודי לביצוע משימה זאת. הממשלה גם צריכה לדאוג להקצאת משאבים שוויונית לרשויות הערביות ולהגביר את שיתוף הפעולה הבינמשרדי כדי לאפשר לרשויות להתגבר על החסמים ולקצר תהליכים ביורוקרטיים ממושכים.

מחקר שנערך בעמותת סיכוי חשף כי החלוקה הלא שוויונית של נכסים מניבי ארנונה בישראל פוגעת ברשויות המקומיות הערביות באופן הבוטה ביותר ומותירה אותן ללא מקורות הכנסה. מדובר במדיניות מכוונת, כך שחלקן של הרשויות הערביות בסך כל חיובי הארנונה קטן פי 3.5 מחלקן באוכלוסייה. משמעות הדבר היא שגם אם שיעורי גביית הארנונה יזנקו לכדי 100% ברשויות הערביות - עדיין ההכנסות לנפש מארנונה יהיו נמוכות משמעותית ביחס ליתר הרשויות המקומיות.

משרד הפנים, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, חייבים להוביל לחלוקה שוויונית של נכסים מניבי ארנונה, ולהבנות מחדש את מנגנון חלוקת הארנונה, כדי להגדיל את פוטנציאל ההכנסות העצמיות של הרשויות ולהגביר את יכולתן להגיע ליציבות ולניהול עצמי מוצלח.

הכותב הוא מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי, לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות